יש דברים פשוטים כמו לחם וחלב, שצריכים להישאר תמיד כך. פשוטים. נגישים לכל.
הקטנה שלי רוצה חלב. כל הזמן. היא פותחת לבד את המקרר ומוציאה בשתי ידיים קטנות קרטון חלב שגודלו חצי ממנה. היא גומעת מהכוס שלה חלב ודורשת עוד.
אני לא אוהבת לתת לה חלב כי הוא מלא בהורמונים וגורם לה להשתעל בלילה. אז אני קונה חלב אורז וחלב שיבולת שועל, והוא יקר נורא ונגמר מהר כל כך.
כשאני עומדת בתור לקופה בעדן טבע מרקט אני לא יכולה שלא להתמרמר. המחירים יקרים בצורה מחרידה, לא פרופוציונלית. אני עומדת בתור ורואה איך חופן אגוזים וחלב ולחם עולים כמו ארוחת בוקר בבית קפה, ואיך כל שבוע אנשים, ואני איתם, נוהרים למושבים לקנות ישירות מהאיכרים כדי לחסוך קצת, ולקבל יותר, כי השפע נהיה קשה להשגה.

המון כסף הולך על אוכל, אוכל בסיסי, מזין, שופע. ובתוך כל זה גם החיפוש אחרי אוכל שישמור עלינו בריאים הופך למסע של ממש, כי החלב הטוב, המלא, זה שבסיפורים, התמלא בהורמונים, והעוף באנטיביוטיקה, והלחם בסוכר, והגבינות בחומר משמר, ואין לזה סוף, הכל צריך לבדוק, בכל דבר צריך להשקיע עוד קצת כסף, כדי לקבל מוצר בסיסי נקי מרעלים ומזין.

אני מאמינה גדולה במשקים אוטרקיים, וכשאהיה גדולה אני רוצה בדיוק כזה. לקחת מהשכן ביצים ולתת לו חסה אורגנית מהגינה שלי, לקבל כד חלב עיזים מהשכן השני ולתת לו לחם שאור חם מהתנור. במקביל לתהליך האגוצנטריות הנורא שעובר על האנושות, בו כולם עסוקים בצילומי סלפי מביכים לפייסבוק על כל דבר שטותי שהם היו בו, ובמקביל לתאגידי הענק הדוחפים את כולם לקנות עוד ועוד ויותר גדול ויותר יקר, אני רואה בקצה איך צומח משבר. שעוד ועוד אנשים מתעייפים לעבוד את הכסף שלהם שלא מביא מספיק, ושהסיפוק, אותו רגש של מלאות וחדווה שמציפים את הגוף כשאתה עושה משהו טוב בכוחות עצמך, איך כל אלה נעלמו כמעט לגמרי מהיומיום שלנו.

ומכל משבר צומח ריפוי. אם תקישו את האותיות DIY תראו שהרשת מלאה משקים אוטרקיים קטנים, מלאים בעשייה עצמית. קרם פנים, לחמים, גידול אורגני, מיחזור רהיטים, גבינות, ריבות, חומרי ניקוי – הכל בייצור עצמי. ולמה לא? זה כל כך הרבה יותר טוב. לפני שלוש שנים התחלתי להכין קרם פנים לבד והוא פי אלף יותר נפלא מכל הקרמים היקרים שהייתי קונה פעם. עשה זאת בעצמך הפך בשבילי למחקר מרתק, כל פעם משהו אחר שיותר כיף לעשות לבד. אני מאמינה שעם הזמן עוד ועוד אנשים ינטשו את תרבות הצריכה ויתחילו להכין יותר לבד, לסמוך על המשק שלהם הפרטי. העולם, בשפע שלו, ביוקר המחיה שלו, בטירוף המירוץ לקניות בלתי פוסקות, יחזיר את האנשים לבסוף חזרה לנקודת ההתחלה.

אני חולמת על משק ממש, עם גינת ירק שהכל גדל בה וצנצנות בחלון ויצרנות פעלתנית ומניבה. אבל בינתיים, את ההתחלות הקטנות אני מתחילה במטבח בתל אביב. גם כאן גדלים באדנית סלרי וטימין לתפארת ובמטבח בקבוקים חדשים של חלב שקדים וקוקוס ואורז עומדים על השיש, עוגות ריחניות משאריות החלב נאפות בתנור ובמקרר קרם פנים זוהר מחלב אורז ושמן גרניום שהכנתי אתמול. כי אם יש משהו שאני מאמינה בו, זה זה.

הבשורה הגדולה, הריפוי לאנושות, יבוא בעיני מחזרה לבייסיק. לחם וחלב. גינת ירק. לגדל לבד את האוכל שלנו.
להכין לבד כמה שיותר מוצרי בסיס. זה לא בשמיים. לא צריך ללבוש וילון של סבתא ולגור בקומונה בגליל בשביל זה. צריך להיות במודעות בסיסית, כי רוב הדברים פשוטים וקלים כל כך להכנה.
אז קדימה חברים, הגיע הזמן להביא את העתיד, והוא יכול להיות ירוק ופשוט ומלא.

---

אם לא שמתם לב, בחלב אורז וחבריו שקניתם במיטב כספכם כי כתוב עליו "ביו" ו"אורגני" לרוב יש מעט אורז או שיבולת או טיפת שקדים, וברובם תמצאו גם סוכר לבן, שמן חמניות ומלח. בבית תוכלו להכין חלב עשיר יותר, מזין יותר וברבע מחיר. וכן, גם בכמות כפולה לפחות מזו שבקרטון שקניתם. בשאריות שנשארו תוכלו להכין עוגות ופנקייקים. זו חשיבה הוליסטית, שבה להכל יש שימוש, והוא גם זול וגם מזין וגם טעים להפליא. למה לא, בעצם. אני יודעת שלרוב הכנה ביתית נראית ארוכה או מסובכת אבל האמת היא שזה ממש מהיר ופשוט, ותחושת הסיפוק העולה לצד כוס של חלב קרמי ועשיר, עולה על הכל.

חלב אורז מלא
חלב מתקתק ונפלא שכיף לשתות כשהוא קר. עשיר במינרלים וויטמינים. יש שמשרים את האורז כל הלילה ויש שמבשלים. אני עם המבשלים, כי החלב יוצא יותר קרמי.

1 כוס אורז מלא מבושל בכוס מים (לא חייב להיות רך ממש, אפשר לבשל רבע שעה, זה מספיק)
1/2 2 כוסות מים מסוננים או מינרלים
2 תמרים / כף דבש / כף סילאן
קורט מלח הימליה
3 טיפות תמצית וניל (לא חייבים)

טוחנים את האורז המבושל עם המים עד שהוא טחון דק, כשתי דקות. מוסיפים את יתר המרכיבים וטוחנים שוב.
יוצקים לתוך בקבוק בעזרת משפך מרופד בחיתול. סוחטים היטב את השאריות (לא זורקים! שומרים לתבשילים ומרק), מנערים ובודקים אם חסר קצת מתוק.

חלב שיבולת שועל
חלב קרמי ומלא ועשיר במינרלים וסיבים תזונתיים. אני אוהבת להוריד טיפה בכמות המים כדי שיהיה סמיך כמו מילקשייק.

1 כוס שיבולת שועל מושרית בכוס מים חמים לעשר דקות
3 כוסות מים מסוננים או מינרלים (2 אם רוצים סמיך)
2 תמרים / כף דבש / כף סילאן
קורט מלח הימליה
3 טיפות תמצית וניל (לא חייבים)

טוחנים את שיבולת השועל המושרית עם המים עד עד שהיא טחונה דק, כשתי דקות. מוסיפים את יתר המרכיבים וטוחנים שוב. יוצקים לתוך בקבוק בעזרת משפך מרופד בחיתול. סוחטים היטב את השאריות (לא זורקים! שומרים לעוגות ופנקייקים), מנערים ובודקים אם חסר קצת מתוק.

חלב קוקוס ושקדים
חלב קוקוסי עשיר ומזין, שטוב שיש אותו במקרר לשייקים ולפנקייקים.

1 כוס קוקוס + 1/2 כוס שקדים, מושרים בכוס מים למשך שעתיים או ללילה במקרר
2 כוסות מים מסוננים או מינרלים
2 תמרים / כף דבש / כף סילאן
קורט מלח הימליה
3 טיפות תמצית וניל (לא חייבים)

טוחנים את שיבולת השועל המושרית עם המים עד עד שהיא טחונה דק, כשתי דקות. מוסיפים את יתר המרכיבים וטוחנים שוב. יוצקים לתוך בקבוק בעזרת משפך מרופד בחיתול. סוחטים היטב את השאריות (לא זורקים! שומרים לעוגות ופנקייקים), מנערים ובודקים אם חסר קצת מתוק.

דונאטס שאריות קוקוס ושקדים עם קראנצ' שוקולד מריר וציפוי שוקולד מריר (כ-12 עוגות)
עוגות נימוחות ומפנקות עשויות ממה שנשאר – בגרסה הזו קוקוס ושקדים, אבל אפשר להכין גם עם שאריות שיבולת שועל. את הגנאש מכינים מחלב אורז ושוקולד מריר.

1/2 1 כוס כוסמין
1/2 כוס שאריות קוקוס שקדים או קוקוס חדש
1/3 כוס סוכר דמררה
קורט מלח
1 כפית סודה לשתיה
1/3 חבילה (שתי שורות) שוקולד מריר קצוץ
1 ביצה (או 1 כפית חומץ תפוחים לטבעונים)
1/3 כוס שמן קנולה
1/2 כוס חלב (אורז, שיבולת שועל..)

ציפוי
2/3 חב' שוקולד מריר
3 כפות חלב לבחירה
1 כפית שמן קוקוס

מערבבים קמח, קוקוס ושקדים, סודה לשתיה, שוקולד ומלח בקערה אחת. בקערה נפרדת טורפים ביצה, חלב, שמן וסוכר. מאחדים את שתי הקערות בערבוב פשוט בכף עץ. מעבירים לתבנית דונאטס או מאפינס.
אופים בתנור שחומם מראש על 180 מעלות כעשרים דקות, עד להזהבה וקיסם נקי. מצננים.
מכינים את הציפוי: ממיסים בבן מארי שוקולד. מסירים מאש ומוסיפים חלב. מערבבים במהירות עם מטרפה עד לקבלת שוקולד קרמי וחלק. מוסיפים את שמן הקוקוס ומערבבים שוב. טובלים כל עוגה בשוקולד. שומרים בקופסה מכוסה במקרר.

---

משהו טוב

לראשונה בארץ קמח כוסמין במחיר הגיוני !
כל קמחי הכוסמין עולים 16-26 ש"ח לקילו, והנה חברת סוגת בשיתוף עם טחנות שטיבל, מביאות למדפים קמח כוסמין מלא מנופה במחיר הגיוני של 7.90 ש"ח. חפשו את האריזה הסגולה.

אם אין לכם בלנדר, גם בלנדר סטיק יכול לעשות עבודה מצוינת, כמו ה-Bamix  שטוחן אורז בלי בעיה (וגם קרח) ועושה את אותה עבודה שעושה הבלנדר.
Bamix / כרמל דיירקט