כל המתכונים, מתוקים
comments 2

Shine

.Remember when you were young, you shone like the sun
.Shine on you crazy diamond

Pink Floyd

נכון שהבטחנו לעצמנו לא לגדול ממש, אולי רק קצת, אבל תמיד להישאר עם הניצוץ הזה, הקליל, ולא להיות ממש איש עם עניבה ואשה בחליפה ואודם. נכון שלא רחוק מכאן בין הענפים של עץ שאהבנו, עם ברכיים שרוטות וחולצה מלאה כתמים של תות, ראינו את המבוגרים הנוזפים, הרציניים, עם קמטי הדאגה במצח והגבות המכווצות, ואמרנו אחד לשני שלא נהיה כאלו אף פעם. מתוך ענפי העץ ומסתורי השיחים בנינו עולם דמיוני ונשבענו שבועות, וקלטנו, בחושים של זאבים צעירים, את פיתויי העולם של הגדולים המביא איתו גם סכנה.

סכנה שבשכחה, שבאובדן אל תוך עבודה ורצינות ודאגות.
ואיך אפשר שלא? העולם גואה סביבנו בכל כך הרבה דברים לדאוג מהם. כסף ופרנסה ועבודה. לקנות בית, להשתעבד למשכנתה עד זיקנה, לדאוג לאוכל ולבגדים ולטסט לאוטו ולחשבונות. להישאר יציב, לא לטבוע.

ובין העולם שרצינו לעצמנו לבין מה שקיים יש המון קונטרסט, וכל מה שרצינו, קופסת הפח שאספנו בה את כל חלומותינו, החלידה וכהתה, והחלומות בה לא אחת מתפוררים לרסיסים של אבק.
הפייסבוק מלא תמונות של זוגות ומשפחות לדוגמא, כולם מחייכים, מחובקים, לבושים נהדר, נמצאים במקומות יפים. אבל הרבה מהם רגע אחרי הקליק, נפרדים כל אחד לעולמו, ואין מילים של אהבה ולא חיבוק אמיתי וחם ולא שיחה בין שני אוהבים, והרבה פעמים גם לא כבוד.
משפחות רבות נמצאות על גבי הפייסבוק כמו תווית של עצמם, כשבתוך הבתים פנימה זוגות לא מדברים שנים, מנהלים חיים כפולים, לפעמים רומנים בהסכמה, חיים את החיים שצריך, עם העבודה והילדים וארוחות הערב, עם הברכות הנוטפות סוכר ליום הנישואין הנכתבות על הקיר. וכשיורד הלילה חיים אחרים באים ועולים, ואישה אחרת או גבר אחר תופסים את הלב, את הלילה, את הגוף. ואפשר לחיות ככה די הרבה זמן. להחזיק את כל זה על הכתפיים. לחיות בשתיקה בקפה של הבוקר, לדבר רק על מה שצריך.
לסובב את הגב במיטה או לישון בחדר אחר. אפשר להעביר כך שנים.

אבל כשהילדים יגדלו ויעזבו, וגם קירות הבית שקניתם יחד כבר לא ידביקו כלום, תישאר רק שתיקה צחיחה כמו מדבר, מילים יבשות, פעולות מכניות, חיוכים מזויפים במפגשים עם חברים. כמה כאלו יש, כמה כאלו אתם מכירים או שאתם חיים כך את חייכם. כשהחיים רחוקים מהלב ומהחלומות אנשים נוטים לוותר על עצמם. על הלב הנוצץ שהבטיח לעצמו הבטחות כשעוד היה תמים ומאמין. המון אנשים פשוט מוותרים. כי ככה נראים החיים של הגדולים, לא? עם קמטי הדאגה במצח, המילים המחמירות, המאמץ להראות כזה שהחיים שלו מושלמים תמיד.

אתה יכול לוותר ולחיות את החיים האלו, הבינוניים, התפלים, כל חייך. את יכולה לשכנע את עצמך שאהבה טובה מזאת לא תמצאי בשום מקום ושעדיף שמישהו יפרנס אותך ואת הילדים שלכם כי מי יקח אותך עכשיו.

רק האמיצים, אלו שמוכנים להיתלות הפוך ולתת לכל החיים שלהם ליפול מהכיסים, שמוכנים לעמוד באמצע שומקום ולהוציא ולהוציא עד שלא נשאר כלום מלבד הם עצמם, הם אלו שזוכים לא רק בחיים חדשים אלא גם בלב שלהם, נוצץ ומתרגש וחדש, ובחיים חדשים שלא חשבו אף פעם שיהיו להם.
פעם נסעתי למדבר לקבוצה כזאת. היינו אוסף אנשים שבורים עם חיים מבולגנים כל כך ועם לב עצוב כל כך, שלא ראינו שום אור בקצה. אבל בתום שלושה ימים של ניקיון מסיבי, כזה שלא נותן לך לברוח לשום פינה אפלה ומלאה תירוצים, יצאנו חזרה לעולם קלילים כבועות סבון, חדשים ונוצצים, וליבנו נקי.
משם ידעתי שתמיד יש הזדמנות, לכל אחד, בכל גיל.
אם לא תוותר על הלב שלך, אם לא תוותרי על הנשמה שלך, חיים חדשים, מלאים יותר מכל מה שהכרתם, יצמחו באדמה הצחיחה הזאת, וישיבו לכם את עצמכם, לרגע בו הבטחתם לא לגדול ממש.



חטיף באונטי לגדולים (12 חטיפים)

חטיפי באונטי מקוקוס ושוקולד מריר, עם פירורי קקאו ניבס המוסיפים קראנצ'יות מרירה מתוקה בסוף.

לחטיפי הקוקוס
2 כוסות קוקוס
1/4 כוס שמן קוקוס
3 כפות חלב שקדים או קרם קוקוס
1 כף דבש
קומץ מלח

מערבבים את כל החומרים בקערה לתערובת לחה. מהדקים בידיים לחות לגלילים מהודקים היטב ומניחים במגש, מכסים בניילון נצמד ושמים במקרר לשעה לפחות, או במקפיא לרבע שעה.

לציפוי השוקולד
200 גרם שוקולד מריר משובח
1 כפית שמן קוקוס
2 כפות קקאו ניבס

ממיסים את השוקולד בבן מארי. כשהוא נמס מוסיפים כפית שמן קוקוס ומערבבים לרוטב חלק ומבריק. טובלים כל חטיף בעזרת מזלג ומגלגלים. מניחים על רשת כדי שהשוקולד יטפטף. מפזרים מעל פרורי קקאו ניבס ומחזירים למקרר לעוד רבע שעה. שומרים בקרור בכלי אטום.



קקאו ניבס
הקקאו הוא מקור מספר אחד של מגנזיום במזון על פני כדור הארץ ומכיל את הריכוז הגבוה ביותר של חומרים נוגדי חמצון מכל מזון בעולם. צריכה יומיומית של קקאו מגדילה את הסיכוי לאריכות ימים.
Navitas Naturals / www.greenmarks.co.il

סדנת ה-"openness"של מילאן כרמלי
היא הרפתקה מפתיעה, צבעונית, מסקרנת ומלמדת המוקדשת כולה להעצמת ה"כן" שלנו לעצמינו וכך גם לחיים עצמם. דרך הגוף – בהקשבה, בנשימה, במדיטציה ובתנועה. דרך המילים – בשיתוף וחקירה. הסדנה מיועדת לכל מי שרוצה להיפתח ולהשיב לעצמו את התשוקה לחיים, לאנשים הנמצאים בצומת דרכים, לאלו המרגישים חוסר באנרגיה, אנשים שעוברים פרידה או כל משבר אחר, וכאלה המעוניינים לשפר את התקשורת עם אחרים ועם עצמם.
מילאן כרמלי

2 Comments

  1. רקפת בלום says

    איזה בלוג מקסים, הכתיבה והמילים שלך חדרו ישר וחזק לבטן וללב.

  2. שירי פיקס says

    פוסט נוגע וכל כך אמיתי.
    מתכוונת ליישם את הבאונטי
    ולהזכיר לעצמי מעת לעת שהפייסבוק הוא רק אוסף תוויות משפחתי(: תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *