בוקר, כל המתכונים, עונתי, עיקריות
Leave a comment

להשתנות

כשאני חושבת על רגעים של שינוי משמעותי בחיים, אני תמיד חושבת עליו דרך אוכל. אם יכולתי הייתי עושה את כל הפגישות המשמעותיות שלי, אלה שגרמו לשינוי כלשהו בחיים שלי, במטבח.

עבודה, קשרים מפעם, אנשים חדשים, חתימה על חוזים, ריבים, סיפורים והתחלות. אני אוהבת להקשיב דרך הידיים ולהאכיל תוך כדי. אני אוהבת לקצוץ ולתבל וללוש ומידי פעם לשלוח כף מלאה במשהו טעים וריחני ישר לפה של מי שאיתי, או צלחת קטנה עם חמוצים שהכנתי או עוגיות שיצאו הרגע מהתנור או גבינה נהדרת שקניתי בשוק. זה עובד כל כך טוב שגם פגישות טעונות שהיו אמורות להיות אסון טוטלי או כבדות, מתפרקות מהמתח והאדם שמולי מקבל פתאום קצת סומק של ילד וסקרנות של מישהו שרוצה לטעום. וכל מה שהיה כבד או טעון מתפוגג. זה כיף, זה משחרר. זה מחבר אותנו על אותו ערוץ. וגם אם בהתחלה זה חורק או שיש שתיקות מביכות, למדתי את אומנות הקשקוש. תוך כדי בישול אני מקשקשת. על השוק או על העגבניות או על איזה מתכון.
זה שובר הרבה קרח, גם כזה של עידנים. דרך המטבח ודרך הידיים שלי שעובדות אני רואה שתוך זמן קצר גם אני וגם מי שאיתי הרבה יותר פתוחים בלב. סודות, דברים כבדים, כעסים – הכל נהיה קל ונפתח.
אם נעשה את הפגישה בסלון או בספסל בחוץ או בחדר ישיבות, זה כבר יהיה אחרת לגמרי.

הרבה פעמים בחיים מגיע הרגע שחייבים שינוי. או יותר נכון – הגיע הזמן להשתנות.
שינוי לא מגיע מעצמו, הוא תמיד יגיע עם איזו שהיא הכרה במצב שבו אנחנו נמצאים וצורך עז לעשות משהו בחיים שלנו, שיביא אותנו לנקודה חדשה.

למה זה כל כך קשה לנו? למה לשנות את עצמנו גורם לנו להמציא אלף תירוצים? למה אנשים נצמדים למה שהם מכירים גם אם זה לא טוב להם? הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו תקועים באותו רצף, אם זה אותו סוג של עבודה שמביאה אותנו לקצה, לסטרס גבוה או שעמום מחריד, או לאותן מערכות יחסים שמביאות אותנו לשומקום או לשברון לב שחוזר על עצמו רק עם פרצופים אחרים, או לסביבה שאנחנו חיים בה, שלא מקיפה אותנו במספיק חברות וחום אנושי. למה אנחנו בוחרים שוב ושוב בחירות שלא טובות לנו ולמה כל כך קשה לנו להשתנות?

אם אתם מוצאים את עצמכם שוב ושוב באותן עבודות מתישות שסוחטות ממכם את המיץ, באותן מערכות יחסים שלא מתקדמות, אם אתם נמנעים מלהתעמת עם אנשים או יחסים לא פתורים מהעבר, אם אתם בוחרים בתים שגורמים לכם לא להרגיש בבית או אם הסביבה החברית שלכם לא גורמת לכם נינוחות וכיף – סביר להניח שאתם תקועים.
על פי ג'ים קוויק, מאמן ומרצה עולמי לשיפור תפקודי המוח והשפעתם על החיים שלנו, כשליש מהמוח מושפע מגנטיקה וביולוגיה, ועל שני השליש הנותרים אנחנו יכולים לשלוט. למה זה חשוב? כי קיים קשר ישיר בין תפקודי המוח שלנו והשליטה בו, לבין איך שאנחנו חווים את היומיום שלנו. כשהמוח תקוע – המחשבות, המעשים והדפוסים יחזרו על עצמם – וכדי לשחרר אותו אנחנו צריכים בעצם לתכנת אותו מחדש. בשביל לתכנת מחדש אנחנו צריכים לשנות כמה דפוסים בנו.

למי שתקוע קשה עד בלתי אפשרי מבחינתו לצאת מהדפוסים האלו כי הוא לרוב לא יודה בחזרה על דפוסים והוא יהיה רגיל לחשוב אבל לא רגיל לפעול. יהיו לו אלף תירוצים ללמה לא, או ללמה לא עכשיו. יהיה לו אולי חלום גדול אחד ורחוק והמון פשרות יומיומיות שחוזרות על עצמם. הוא יהיה עייף רוב הזמן וחסר מוטיבציה לעשות כל דבר, אפילו קטן. אם נזהה את הדפוסים שמביאים אותנו לאותה נקודה שוב ושוב, אם נתעמת עם מה שגורם לנו לבחור באותן מערכות יחסים, אותן עבודות לא מתגמלות, אותה דרך חיים, נוכל לשנות הכל.
הדרך לעשות זאת היא לשנות בכל פעם משהו קטן. במקום שינוי קיצוני ודרמטי, להתחיל במעשים קטנים יומיומיים, ולהוכיח לעצמנו התמדה. כשיש התמדה בשינויים הקטנים המוח שלנו מתכנת עצמו מחדש כמו שינוי מסלול בוויז.

בין עשרת הדיברות של ג'ים קוויק לשינוי דפוסים ולשמירה על מוח מפוקס יש דבר ראשון תזונה: אוכמניות, סלמון, עלים ירוקים, ברוקולי, אבוקדו, ביצים, שמן קוקוס, שמן זית, שוקולד מריר וכורכום.
דבר שני – להרוג את המחשבות השליליות שלכם. לשים לב למה אנחנו חוזרים במילים כי המוח לוקח את זה אחד לאחד ופשוט מיישם. אם אנחנו אומרים – אני עייף, אין לי כוח, אני לא אצליח-  המוח שלנו פשוט מיישם. דבר שלישי – פעילות גופנית. קיים קשר הדוק בין תנועה לבין תפקודי מוח. התנועה גורמת לגירוי העצבים במוח וליצירת הקשרים חדשים. פשוט לזוז. כשאנחנו מונעים מילדים למשל לרדת למטה ולרוץ ולשחק אנחנו ממש מונעים מהם גדילה של המוח. דבר נוסף – סביבה חברית תומכת. מחקרים מוכיחים כי קיים קשר הדוק בין שיפור תפקוד המוח לבין סביבה חברית תומכת, מאתגרת ומעשירה. לא המשפחה שלכם אלה האנשים שאתם בוחרים לבלות איתם. עד כמה הסביבה שלכם מעשירה אתכם? משמחת אתכם?

בחירה בשינוי היא תמיד החלטה חזקה. אבל שינוי עמוק לא יגיע מעצמו. הוא יקרה רק עם נוכחות ומחויבות שלכם, עם רצון יותר מעז להביא את עצמכם לנקודה הרבה הרבה יותר טובה, לחיים הרבה יותר משמעותיים ומלאים. מיקרו מעשים, מיקרו החלטות שמשנות את הנתיב הידוע מראש של חזרה על אותם דפוסים.

ואם נחזור למטבח – עם האוכל בא התיאבון. עם הביס הראשון הלב קצת נפתח, ההשפעה הטובה שיש על דברים טעימים על ההרגשה שלנו היא אותה השפעה שיש לנו כשאנחנו עושים מעשים חדשים של שינוי.
כפיות קטנות. צעדים קטנים.
שינוי גדול.

 


כשג'ים קוויק היה בן חמש הוא נפצע בראשו. בבית הספר הוא לא הבין מה המורים אומרים לו, גם כשחזרו על עצמם פעמיים, שלוש וגם חמש פעמים. קראו לו "הילד עם המוח המקולקל". הוא לא האמין שאי פעם יצליח ללמוד כמו כולם. הוא לא הצליח ללמוד ולקרוא והיה בורח לספרי הקומיקס שלו ודווקא שם, מחלומות על להיות גיבור-על הוא לאט השתקם ולמד לקרוא.

כשגדל הוא למד שהמוח שלו מעולם לא היה מקולקל, הוא פשוט היה צריך כוונון מחדש. לאחר שחקר וגילה טכניקות ללמידה מואצת ושיפור תפקוד המוח, הוא למד שלא משנה כמה חמור המצב תמיד אפשר לשקם את התאים במוח, ושתאים במוח לא מתים או מתנוונים ושלמידה היא קריטית משום שהיא יכולה להפוך למקור הכוח שלנו.
היום ג'ים קוויק הוא מאסטר המרצה בכל העולם על איך לשפר את תפקוד המוח, על למידה מואצת בכדי לצבור שליטה על החיים ועל ההחלטות שלנו ולהבין מה תוקע אותנו ואיך ניתן להתקדם בחיים, לקחת החלטות ולהגשים מטרות גדולות, ממש כמו גיבור-על אמיתי.
ההרצאות שלו ביוטיוב מרתקות, פותחות את הראש, ובעיקר נותנות דרייב.



אורז מבושם

אורז מבושם, אחד אחד, בשמיר ונענע, שקדים קלויים וצימוקי אוכמניות, ממש כמו של הסבתות אבל ההכנה היא בצ'יק.

1 כוס אורז בסמטי
2 כוסות מים
2 כפות שמן זית
חופן שמיר
חופן נענע
חופן שקדים פרוסים קלויים על מחבת
חופן צימוקי אוכמניות

מכינים את האורז – שמים שמן זית בסיר, מוסיפים אורז ובוחשים דקה מעל האש. מוסיפים מים וסוגרים את הסיר. כשהוא רותח מקטינים למינימום ומבשלים עוד רבע שעה. סוגרים את האש. לא פותחים את המכסה.
טוחנים בבלנדר שמיר ונענע. מוסיפים לסיר יחד עם השקדים והצימוקים. מערבבים בכף עץ וסוגרים את המכסה לעוד חמש דקות. מגישים חם חם.

פסטליקוס מנגולד וגבינת צאן
בצק פריך ומילוי נימוח וריחני. תענוג שקשה להפסיק לאכול.

לבצק
2 כוסות קמח כוסמין לבן מנופה
1 כפית אבקת אפיה
חצי כוס שמן חמניות
רבע כוס שמן זית
1/2 כפית מלח
1/4 כוס מים

2 חבילות מנגולד
150 גר גבינת פטה עיזים
50 גר גבינת מוצרלה
שומשום לפיזור

מערבבים קמח עם אבקת אפיה. מוסיפים שמן ומים ומערבבים לבצק רך. אם חסר, מוסיפים מעט מים. שמים במקרר.
חותכים את הגבעול הלבן של עלי המנגולד, וחולטים במים רותחים לחמש דקות. מסננים וסוחטים היטב בידיים את הנוזלים. פורסים גס את העלים ומערבבים בקערה עם הגבינות. מתבלים במלח ופלפל שחור. מחלקים את הבצק לחצי, ומרדדים על משטח מקומח לשני עלים דקים. (חצי ס"מ). מניחים בתבנית מלבנית על גבי נייר אפיה עלה אחד, מפזרים מילוי, מהדקים מעט ומניחים את העלה השני. מברישים מעט ביצה, מפזרים שומשום ואוים בתנור שחומם מראש 30-40 דקות להשחמה. פורסים לריבועים ומגישים עם מזטים ויוגורט.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *