כל המתכונים
comments 7

הלב

אני עומדת במטבח. יש כרובית יפה ומתחיל להיות קר בחוץ אז אני מחליטה להכין מרק. בימים האלו הלב שלי נתון במחשבות. אני חושבת על התפקיד הזה של להיות הלב של הבית.
אנחנו נוטים להרגיש אשמה בתקופות שהן לכאורה לא פרודוקטיביות. צמתים, סוף של עבודה, מן שומכלום שנמצא בהכל ועדיין היום מלא. ואיך זה שהעבודה הזו, הסוחטת ביותר, המתישה והמתגמלת ביותר של להיות אמא, לא נחשבת עבודה בכלל.

איך זה שכל הדברים הקטנים – הכביסה, לגזור להם ציפורניים, לבדוק אוזניים, להחליף ארון מקיץ לחורף, להתעורר בלילה מבכי וחום, לנקות שלוליות של גמילה מהשטיח עוד פעם ועוד פעם, לבשל אוכל חם ומזין. איך כל אלו לא נספרים בעולם שלנו בכלל. נשים עושות מאמצי על להיות גם אמא וגם עובדת מצטיינת, פרודוקטיבית, להביא משכורת נאה הביתה, כזו ששווה למשכורת של המפרנס השני, אחרת כל המערך העדין הזה בשנייה נוטה על צדו, והמפרנס הופך להיות החשוב, זה שבלעדיו לא יכול להתקיים כלום.

יש נטייה כזו בעולם שלנו לא להחשיב את המשרה הזו, התובענית מכולן, זו שבה הפסקת קפה קורית לא כל יום בארבע עם החבר'ה במשרד, אלא שנתייים אחרי שהם נולדים כי למי יש רגע לשבת בכלל. זו שבה את נראית מהוהה ומחוקה יותר ימים משאת לא. ויזואלית, יש בזה משהו מנמיך, משהו נחות. והלחץ השקט לממש את עצמך לא רק כאמא, לעשות משהו, להביא כסף, להיות בין אנשים נורמלים שהם לא האמהות בקוקו וטרנינג. בתקופות שבהן הייתי רק אמא תמיד הרגשתי אשמה שאני לא כל הדברים האחרים. פרודוקטיבית, משיגה, פורה, יוצרת, דוחפת, יוזמת.

באנגליה שבע מתוך עשר נשים עושות מאמצי על להיות האישה המושלמת. שמונים אחוז לא מרגישות טוב עם עצמן. זה קורה בכל העולם. חברת SANCTUARY SPA לקחה על עצמה את המשימה לגרום לנשים להירגע, לנשום ולשחרר. והם יצרו סרטון מופלא, סרטון חובה לכל אישה על הצורך פשוט להיות. ולהיות גאה בזה. אחרי שתראו אותו תרגישו איך נוזלות לכם דמעות של תודה ואתן מתחילות לנשום שוב. ובעיני, הוא מיועד גם לאלו שאינם בבית וחוזרים מאוחר.

סוף סוף בחיים שלי הגעתי למקום שבו יש תקופות, לפעמים ארוכות, שבהן אני רק מקפלת, שוטפת, דואגת ומבשלת. אני רק מחבקת ושרה שירים ועושה אמבטיות. ואני לא שום דבר אחר. אפילו לא בקצת. ואני שמחה בהן. אני רגועה. אני לא מרגישה אשמה ולא פחות ולא חסרת אמביציה ובטח שלא עצלנית.
נכון, זה דורש תמיכה מפרנסת ויש ימים שזה נפיץ מאוד, המעמד הזה, במיוחד בחודש שיש פתאום המון הוצאות ועול הפרנסה נופל על צד אחד.

אבל הבחירה בלהיות אמא ולהיות שם היא בחירה גם לעמוד מול הגלים האלו, ולדעת, שאחרי תקופה כזאת גם בי יתעורר הצורך להיות משהו מלבד אמא. ואז הכל קורה שוב, פגישות ויצירה וכסף וקצת פחות להיות בבית ואוכל שהקפאתי וחיממתי וגעגוע דחוף לחבק, להרים, לנשק.

ואני רוצה רגע להעניק את הכתר הזה ללב הפועם של הבית, לאמהות שדואגות שהכל יתגלגל – מכובס, נקי, נעים וטעים. שהילדים יהיו רגועים ושמחים ושמורים. אני רוצה לתת להן את הכבוד, את הגאווה, את היופי בבחירה הקשה הזו.

הכרובית נצלית בתנור והיא זהובה וקורנת. בחוץ מתחילה רוח ואני אוספת את הסווטשירטים שהקטנות לא יתקררו למטה. אני טוחנת את הכרובית הצלויה ומוסיפה ירוקים מהאדנית שלי וריח טוב וכבד מתפשט בבית. כשנחזור יהיה לנו מרק חם. וזה הכל עכשיו. זה הכל. וזה כל העולם.



מרק כרובית קטיפתי

1 כרובית בינונית
2 תפוחי אדמה
1 ראש שום
1/4 כוס שמן זית
מלח גס
2 כוסות חלב
1/4 כוס גבינת אמנטל / גרוייר / מנצ'גו מגורדת
חופן עירית קצוצה ועלי אורגנו טריים קצוצים

מפרקים את הכרובית לפרחים, קולפים תפוח אדמה וחותכים לפרוסות.
מעבירים לקערה גדולה יחד עם ראש השום ומוסיפים שמן זית ומלח גס. מערבבים היטב בידיים. מפזרים על תבנית עם נייר אפיה. אופים בתנור על 240 מעלות עד שהכרובית זהובה ותפוחי האדמה רכים, כ-30-40 דקות.

מעבירים לסיר, מוסיפים 2 כוסות חלב, טוחנים בבלנדר סטיק את הירקות עם החלב למרק חלק וסמיך. אם הוא סמיך מדי מוסיפים מים עד לסמיכות הרצויה. מוסיפים מלח, פלפל שחור וגבינה מגורדת. מבשלים על אש בינונית כרבע שעה עד לאיחוד כל הטעמים. מגישים עם עירית ואורגנו קצוצים.



הגיע הסתיו וזה הזמן להכין בבית חמאות אגוזים וגרעינים מכל הסוגים

בסתיו המטבח שלי מלא צנצנות של חמאות כאלו, וחוץ מלמרוח אותן בסנדביץ' לילדים אני אוהבת להכין מהן רטבים ומאפים ולהוסיף כף לפנקייקים ודייסות.

הכנת חמאות בבית קלה מאוד והיתרון הגדול הוא שהן יעלו לכם רבע ממה שתקנו בחנות ויתנו למשפחה שלכם המון בריאות. לחמאת בוטנים ולחמאות בכלל יצא שם רע ובצדק כי המוצרים התעשייתיים עתירים בסוכר ובשומן רווי. במה שתכינו בבית, לעומת זאת, יש הרכב מנצח של פחמימה מורכבת, חלבון ושומן איכותי. בדיוק כמו בשמן זית, גם בחמאת בוטנים יש חומצות שומן איכותיות ברמה גבוהה, ושפע של נוגדי חמצון.
בזרעי דלעת תמצאו הכל ויותר – מגנזיום, זרחן, ברזל, נחושת, אבץ וויטמין K. יש בזרעים אלו כ-30% חלבון, וחשוב מזה – זרעי דלעת תורמים לפריון וישמרו על הילדים שלכם מהידבקויות בתולעי מעיים.

חמאת בוטנים

200 גר' בוטנים קלופים יעלו לכם כ-6 ש"ח ויתנו לכם צנצנת גדולה של חמאת בוטנים ממכרת. אפשר להכין גם עם בוטנים טבעיים בקליפתם, החמאה תצא יותר אגוזית בטעמה.

2 כוסות בוטנים קלופים טבעיים
1/4 כפית מלח אטלנטי
1 כפית דבש

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מפזרים בוטנים על גבי נייר אפיה ואופים כרבע שעה או עד שריח של בוטנים מתפשט והם בצבע זהוב עמוק.
מעבירים מיד למעבד מזון וטוחנים עד לקבלת ממרח חלק, בין 15-20 דקות. שומרים בצנצנת זכוכית אטומה במקום קריר ויבש.

חמאת זרעי דלעת

200 גר' זרעי דלעת יעלו כ-10 ש"ח ויתנו צנצנת של חמאה דחוסה גולמית שנפתחת כמו טחינה לרטבים קטיפתיים במיוחד.

2 כוסות זרעי דלעת קלופים טבעיים
1/4 כפית מלח אטלנטי
1 כפית דבש

טוחנים במעבד מזון עד לקבל בצק רך, בין 15-20 דקות. שומרים בצנצנת זכוכית אטומה במקום קריר ויבש.
אפשר להוסיף שמן זית עד שהוא נפתח למרקם הדומה לטחינה.

 

 

7 Comments

  1. רוני וייס says

    כל מילה שלמות
    וכמה 'בית' זה מרגיש לבני הבית כשיש חום ויציבות ואמא ..ומרק וחיבוק ואין בעולם תפקיד מתגמל (ואו מתסכל יותר …)
    האנדיאנים אומרים שהאשה היא המוט המרכזי שמחזיק את הטיפי .
    .זמן נדיר בייחודו
    וחמאת זרעי הדלעת נראית ממש רעיון טוב .

  2. ורדית זילברברג says

    הילה ,
    כמה נכון ובמיחד את מביעה את היום יום שלנו .מבלי לקטר ולהנות מהטוב . תודה

  3. שירה says

    כתבת כל כך יפה ונוגע ומדויק.
    כל כך רלוונטי למה שאני מרגישה היום.
    גרמת לי לעצום עיניים ופשוט להקשיב לדפיקות לב שלי לשניה לנטרל את רעשי הרקע.
    רק כמה מילים על אגוזים וחמאות למניהן.
    אגוזים מכילים כמות גדולה של חומצה פיטית. הרכב השמנים כמעט בכל האגוזים הוא כזה של ריבוי חומצות שומן רב בלתי רוויות, אשר מרביתן מסוג אומגה 6, אשר תורמות לתהליכים דלקתיים והם רגישים מאוד לחמצון. החלבון אגוזים(כמעט 20%) פחות איכותי ופעמים רבות אלרגני. הלקטינים שבאגוזים מפריעים גם לספיגה של החלבון.
    אני באופן אישי אוהבת אפילו מאד אבל מנסה לצמצם, ובכל מקרה תמיד משרה לפני כמו עדשים, עוזר להנבטה ולצמצום כל מה שרשמתי למעלה

    • תודה רבה על המידע המועיל ! אני חושבת שכמו בכל דבר, צריך לראות מה מתאים לגוף שלנו, מה עושה לנו טוב ומה מחזק, וזה משהו שלאורך המסע הקולינרי הבריאותי אני מגלה בכל פעם כמה שהוא אינדבידואלי לחלוטין. 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *