כל המתכונים, עונתי, עיקריות
comments 2

אילת

לקחת מטוס מחורף לקיץ. באמצע יום, עם מזוודה קטנה.
להביט על העננים מלמעלה. לעצום עיניים. לתת לשמיכה הלבנה והסמיכה הזו לנתק אותך.

לנחות בקיץ חמים ולהכנס למונית שתיקח אותך לאחד המלונות הרחוקים מהעיר. קרוב לטאבה, איפה שקו ההרים מתחבר למים.
לצנוח אחורה. לתת להכל להקיף אותך. לפנק, להרגיע. שלווה סטואית, עמוקה. שלווה מידית.
באילת של חורף יש את הקיץ הכי נעים, הכי עוטף, הכי מרגיע שיש.
בלי משפחות וילדים צורחים. בלי אגדו בבריכה, השמש לא שורפת. כמעט ואין אנשים.
רק זהוב וכחול עמוק וטורקיז. גלים רכים של ים מתערסלים בשקט מסביבך. בריכה מחוממת עם שמש חמה, שקיעה בין ההרים מול הים. אילת של חורף היא רכה ומערסלת וכל מה שאתה רוצה הוא רק להיות.

אני עומדת בשקיעה עם הרגליים במים. הים שקט ופעימותיו מרגיעות את הולם הלב שלי. שאון העיר האפורה שעזבתי רק לפני שעה והגשם שלא הפסיק לטפטף וכל הסוודרים האפורים, כולם נשכחו באחת.
קו ההרים נצבע בוורוד רך והים חמים ומחבק. אילת תמיד תאסוף אותי אליה, בכל מצב, ותחזיר אותי לעצמי.

אני חוזרת לאילת כאילו אחרי אלף שנה. חוזרת עם קצת ורידים ברגליים וגוף שלא חזר לעצמו לגמרי אחרי  הלידות וקמטים קטנים בעיניים. אבל היא מכירה אותי תמיד כמו שאני, כמו שהייתי פעם וכמו שאהיה תמיד. היא מכירה אותי מהמקור של עצמי. מהלב הורוד הפועם בעוצמה. מאלף ימים של ים ושמש.

המקור הטהור, השלווה הפנימית, החיבור לגוף. הכל מתיישר לי עם הרגליים בתוך המים.
מה אנחנו עושים ביומיום כדי להתקרקע? כדי להתחבר למקור הפועם ברכות ולהשקיט את כל מה שלחוץ סביבנו.
מה אנחנו עושים בשביל להזין את הגוף באנרגיה שתחבר אותנו אל המקור הזוהר, זה שלעולם לא מכזיב.
כמה אנחנו מקדישים לזמן חיבור עם האדמה, עם המים, עם הגוף שלנו. להיות רק אנחנו לבד עם הטבע. עם עצמנו. עם הרצונות שלנו. כמה אנחנו מזינים את עצמנו באנרגיה טהורה של שלווה?

אני עושה מדיטציה. לפעמים כל יום. רבע שעה של ניתוק ודמיון מודרך, כדי להביא את הרצונות שלי למציאות. אני מאמנת את המוח למשוך אותם אלי, להגשים ולהביא אותם למציאות שלי. מאז שאני מתרגלת את המדיטציות האלו דברים יפים קורים. יותר הרמוניה, יותר חיבור של הגוף למעלה ולמטה, ליקום ולקרקע.
לפעמים אני נותנת למוח פשוט לעוף.
כמו לפני שבוע, כשמשומקום, עלתה אילת. הרגשתי אותה בכל הגוף שלי.
בחוץ ירד גשם והכל היה אפרורי ודולף. אבל אני הרגשתי את החום מפעפע בי, ברור ונוכח.
כמה ימים לאחר מכן עמדתי יחפה באילת עם הרגלים במים. השקיעה היתה בדיוק כמו שדימיינתי. האור, החום.
כל הצבעים הרכים חזרו אלי ונכנסו אל הגוף. ימים ארוכים מאופק עד אופק, מלאים בשמש ושלווה עמוקה והרבה גוונים של כחול.

נכון, חלק מלהביא דברים למציאות זה גם להזמין כרטיס טיסה, אבל כשהרצון מחובר ליקום זה קורה כמו חמאה, בלי התנגדויות, בלי התלבטויות. זה פשוט קורה.
אם אתם מייחלים להתנתקות, לשלווה ולחום נעים של קיץ, סעו לאילת. הורידו נעליים ותנו לכוח הכביר של הים והשלווה לפעפע עמוק במעלה גופכם ולהטעין אתכם בשקט. לא תתחרטו.


קערת בודהה היא קערה המכילה ארוחה שלמה של הרמוניה ואנרגיה וכל כולה בשביל להטעין את הגוף שלכם בכל הדברים הטובים – זאת בעצם הכרזת אהבה לגוף שלכם ודרך יפה להודות ולטפח אותו. הקערה הזו אהובה עלי במיוחד בגלל סוכריות הגוג'י ברי שנותנות לירוקים ולטונה הצרובה נגיסות של מתיקות.

קערת בודהה עם טונה צרובה בקלמנטינה, ירוקים, גרעיני דלעת וסוכריות גוג'י ברי בויניגרט חמאת בוטנים, כורכום ויוגורט

1 אבוקדו בשל, פרוס לפרוסות
חופן עלי תרד
חופן נבטי חמניה
חופן גרעיני דלעת
חופן גוג'י ברי
5-6 פרחי ברוקולי
1 סטייק טונה (בסופר יש מארז של סטייק טונה בודד קפוא של תנובה במחיר של 10 ש"ח והוא מצויין)
1/2 כפית דבש
3 כפות שמן זית
מלח הימליה לתיבול

לויניגרט:
1/2 1 כפות חמאת בוטנים טבעית
1/4 כפית מלח הימליה
1 שן שום
1/2 גביע יוגורט ביו
1/2 כפית כורכום
1 כפית דבש

מערבבים את כל המרכיבים לרוטב ויניגרט בבלנדר ידני ושמים בצד.
שמים את הגוג'י ברי בקערה עם מים רותחים עד לכיסוי ונותנים להם לנוח חמש דקות. מסננים.
מרתיחים סיר עם מים. כשהם רותחים חולטים את הברוקולי לחמש עד עשר דקות, עד שהם נגיסים אך לא רכים מדי. מוציאים ומסננים.
במחבת קולים את גרעיני החמניה עד שהם מתפצחים, כחמש דקות. שמים בצד את גרעיני החמניה ומוסיפים למחבת החמה כף שמן זית ואת הגוג'י ברי. צולים כדקה, מזלפים מעט דבש מעל (חצי כפית בערך) וצולים עוד דקה, עד שהם מבריקים, מתוקים ונגיסים.
מסירם מהאש ונותנים להם להצטנן.
מחזירים את המחבת לאש ומוסיפים כף שמן זית. עוטפים את סטייק הטונה בשמן משני הכיוונים, ממליחים במעט מלח הימליה וצורבים עד לצבע חום זהוב, כ-7 דקות מכל צד. סוחטים פנימה חצי קלמנטינה וצולים עוד דקה. מסירים מהאש.
מרכיבים את הקערה – יוצרים את הויניגרט במרכז לקערית ומסדרים מסביב את הירוקים, הגרעינים, סטייק הטונה וסוכריות הגוג'י ברי.


למדיטציה אפשר פשוט לשים מוסיקה מרגיעה ולהניח את הגוף שלכם לרבע שעה במקום בו אף אחד לא יפריע לכם. ואפשר ממש להביא את הרצונות שלנו למציאות ולאמן את המוח למשוך אלינו את כל מה שנרצה.
הנה מדיטציה עוצמתית מאוד של ראסה קשוטה, שאני אוהבת במיוחד. אל תבהו בה, תורידו לנגן שלכם ומצאו זמן ללא הפרעה בו תוכלו ממש לצלול פנימה.

 

2 Comments

  1. מיטל says

    אני מחכה לרגע בו אוכל שוב להזמין טיסה לאן שלא יהיה לבד.
    המילים שלך ליטפו אותי ואת התודעה וגרמו לכמיהה להיות יחד איתך שם.

    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *