כל המתכונים, מתוקים
comments 6

נדוניה ופאי כוכבים

כשנולדתי, סבתא רבה שלי, דורה, וסבתי דניז, החלו לאסוף לי נדוניה.
שתיהן צרפתיות ניצולות שואה. סבתי דורה ניצלה במחנות הריכוז בזכות יופיה אבל עברה ניסויים איומים שעליהם מעולם לא דיברה, ובתה דניז גדלה במנזר כל שנות המלחמה, ילדה קטנה לבד, כדי להסתיר את יהדותה. הן מעולם לא התאוששו מן השנים האלו.
מהיום בו נולדתי, הנכדה הבכורה, הן אספו ושמרו בשבילי את הטוב ביותר. לאחר שהלכו לעולמן, אבא שלי נסע לפריז והעלה את כל ארגזי הנדוניה שנאספו במשלוח על אוניה שהביאה הכל לכאן. ארגזים על ארגזים נערמו בארונות הבית ומעל הארון בחדר שלי, וחיכו.

באחת התקופות הקשות שלי, אחרי פרידה, השארתי את כל מה שבנינו יחד וחזרתי הביתה, להורים. אני לא יודעת מה היה קשה יותר, להיפרד או לחזור לגור עם ההורים אחרי שכבר עזבת ואת גדולה מדי. ההורים תמיד השתדלו שיהיה לי הכי נוח ומחבק, אבל יש שלב שאת רק רוצה כבר את המקום שלך.
הייתי שוכבת בחדר נעורי, במיטת אחד וחצי, כשעל הארון מולי מונחים ארגזי הנדוניה, מחכים, כמו כולם, בציפייה שקטה וחונקת. מתי כבר תתחתני. נו, מה יהיה איתך.

לאחי לא שמרו נדוניה, אף אחד לא ציפה ממנו להתחתן. אף אחד לא שמר לו מגבות לתינוקות, מצעים למיטת כלולות. הוא היה חופשי מציפיות. קינאתי בו על זה. משהו בדורות שלנו, היהודים, יכול לשבת על בחורות צעירות ולשתק אותם מלחץ שעונים ביולוגים מתקתקים. אם היינו כמו בשוויץ, בנות רווקות בישראל היו רגועות הרבה יותר, מקבלות את גיל עשרים ושבע באהבה ובשלווה. אבל פה מספיק לעבור בבר תל אביבי טיפוסי ולראות במבט אחד המון בנות נושקות לשלושים עם כתובת אחת על המצח – לחץ היסטרי.

החיים התגלגלו הלאה. נהייתי סטייליסטית, עברתי לתל אביב, עבדתי המון. ארגזי הנדוניה נותרו סגורים ורחוקים ממני. לא יכולתי להתמודד עם הציפיה הזאת, לשאת את דור ההמשך, לרשת את כל הכובד הזה. רציתי רק להתקדם קדימה ולבנות לי חיים משל עצמי, בקצב שלי, בלי עבר מעיק וציפיות לחתונה.

אבל ליקום דרכים משלו לחבר את כל הפיסות האבודות של העבר עם העתיד, וכשכבר מצאתי זוגיות והרגשתי שאני מוכנה, אזרתי אומץ ופתחתי אותם… עשרות מגבות פשתן, מצעי כותנה לבנים, מפות לבנות עם ראשי תיבות רקומים, כלי חרסינה עם עיטורים מזהב אמיתי, הכל מקופל באהבה.

הן בטח לא שיערו שזה יהיה כזה אוצר בשבילי. סטייליסטיות מוכנות להרוג בשביל מגבת פשתן צרפתית אמיתית, והנה, לי יש את כל העושר הזה. הזמן עבר, בניתי לי את החיים שרציתי והמגבות הצרפתיות שימשו אותי בהמון צילומים והפקות. מצאתי זוגיות, נולדה לנו ילדה. העיניים שלה הן העיניים של סבתא שלי. היא הניצחון שלנו הפרטי על השואה, ילדה חופשיה ושמחה ומוארת.

לא מזמן קראתי ספר, "המתיקות שבשכחה", על אשה צעירה שנמלטת מפריז רגע לפני ולודרום החורף, ששלח עשרות אלפי יהודים בפריז למוות. האישה נמלטת ובונה לה חיים אחרים מעבר לים, פותחת קונדיטוריה ואופה עוגות מהמתכונים של המשפחה האבודה שלה. גולת הקונדיטוריה היא פאי כוכבים. בצק חמאה פריך ממולא בפרג וצימוקים ושזיפים ואגוזים ובגרידת לימון ריחנית. כך היא משמרת את מתכוני אמה ומעבירה אותם הלאה לבתה ולנכדתה.

אני אופה את הפאי הזה היום, ומניחה אותו על מגבת נדוניה מפשתן צרפתי. כל מגבת כזאת היא געגוע בשבילי, וברכה מהסבתות שלי ללכת בדרך שלי. אני שומרת את הנדוניה הזאת לאחי, שתהיה לו גם ברכה מהן, ולבתי, כשתרצה בכך.

* שיניתי את הגרסה שבספר, לפאי בריא ויותר אוורירי. התוצאה ממכרת, בצק פריך ונימוח ותוכן של פרג רך מלא בהפתעות אגוזים וצימוקים, מבושם בקינמון וקליפת לימון ירוקה.



פאי כוכבים (לתבנית פאי 22 ס"מ)

לבצק הפריך
2 כוסות קמח כפרי או כוסמין
1/2 שקית אבקת אפיה
1 כף סוכר דמררה

1/2 גביע אשל
1/4 כוס שמן קנולה
50 גר' חמאה

למילוי 
5 שזיפים מושרים במים חמים כחצי שעה
3/4 כוס צימוקים לבנים
2 כוסות פרג
1/2 כוס סוכר חום
1 1/2 כוס חלב
1 מקל קינמון

1/2 כוס פקאן
1/2 כוס אגוזי מלך
1 גרידה מלימון שלם ירוק

מערבבים את כל חומרי הבצק לבצק רך וגמיש. עוטפים בניילון נצמד ושולחים למקרר לחצי שעה לפחות.

בסיר קטן על אש קטנה, מבשלים פרג, חלב, סוכר ומקל קינמון. מביאים לרתיחה ומקטינים את האש. מבשלים עוד כעשרים דקות עד שהחלב נטמע בפרג. מערבבים מידי פעם בכף עץ. זורקים את מקל הקינמון ומניחים להתקרר כרבע שעה. 

קוצצים את האגוזים במיקסר. רבע כוס אגוזים קולים במחבת לקבלת גוון זהוב. את היתר שומרים לתערובת הפרג. מפרידים את השזיפים מהגלעינים וקוצצים היטב. מוסיפים לתערובת הפרג את האגוזים, הצימוקים והשזיפים.

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מרדדים על נייר אפייה את הבצק הפריך לדף בעובי 5 מ"מ. משמנים תבנית פאי או רינגים אישיים, ומעבירים בזהירות לתבנית. גוזרים את השוליים במספריים. מעבירים בזהירות לתבנית אפייה. ביתרת הבצק קורצים כוכבים עם חותכן בצורת כוכב. ממלאים את הפאי בעיסת הפרג ומהדקים בידיים רטובות. מפזרים מעל את שכבת האגוזים הקלויים ומסדרים את הכוכבים.
אופים עד להשחמת הבצק, כחצי שעה. מפדרים באבקת סוכר ומגישים חמים.


6 Comments

  1. פוסט יפהפה. נזכרתי בסבתא שלי ז"ל, שעד היום אני משתמשת בכלי המטבח שלה באהבה, ודמעתי קצת…

  2. דוריס says

    בדיוק היום סיימתי את הספר המדהים הזה. הסיפור של המשפחה שלך לא פחות מרגש.
    פוסט יפה, מרגש ומקסים. העוגה נראית מדהים, אנסה בהקדם.

  3. ענבל says

    בדיוק סיימתי אותו עכשיו. נוגע ללב, תודה על המתכון, תהיתי איך היא נראה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *