כל המתכונים, מחוץ לבית, עונתי, עיקריות
comments 2

תחת גפנו

יש דברים שהם פשוטים כל כך שהם גורמים לי להיות בשקט. כך זה עם שיר שנוגע, כך זה עם צירוף טעמים שגורם לי להרהר בהם עוד הרבה זמן אחר כך. הפעם היתה זאת מנה רעננה שתיבולה פשוט כל כך וטעים כל כך עד שימים לאחר שטעמתי ממנה רציתי עוד.
אני כבר מזמן לא אוהבת מסעדות. פעם התגאיתי בטעם האנין שלי ומנות מורכבות ודקדנטיות היו משהו להתפאר בו. עם השנים מסעדות יוקרה ומנות מורכבות ומלאות חמאה פשוט שעממו אותי. לעומתן, אוכל פשוט וצבעוני, אוכל שורשי ומקומי תמיד היה משמח אותי ומגרה אותי פי עשרת מונים.

יש משהו הרבה יותר מסעיר מלשבת במטבח של איזו סבתא דרוזית מאשר במטבח של מסעדת שף. האותנטיות, הידיים, הקרבה לאדמה ולעונות ולמה שגדל כאן. הדברים האלו לא יכולים להיספר בכוכבי מישלן, פשוט כי הם הרבה מעליהם. נכון, למסעדות יש את הקסם שלהן אבל הפשטות של הדברים והטריות שלהם תמיד יהיו הרבה יותר נוגעים ללב.

המנה ששבתה אותי וגרמה לי להרהר בה היתה פוקאצ'ה שנאפתה בטאבון עצים ועליה הונח סלט חמצמץ של עלעלי גפן טריים שנקטפו מהסוכה ושומר פרוס דק, מעליהם כפות נדיבות של שמנת חמוצה וקצח זרוי.
חמצמצות העלים, הקריספיות של הפוקאצ'ה הלוהטת, הטריות והפשטות של התיבול היו בעיני שילוב שהוא לא פחות מגאוני.

בפסטיבל האוכל של מטה יהודה בעמק האלה תמצאו הרבה אנשים שעושים אוכל טוב, צבעוני ומגרה.
עדי ומשה עזבו לפני שנים את המרכז ואת כל מה שקשור בו וחלמו על בית שיוכלו לארח בו אנשים לאוכל מקומי, עונתי, אוכל של אדמה ונוף. לחולמים כמוהם, שמחכים שנים, עונה אחר עונה, מגיע שחלום כזה יתגשם.
והוא באמת התגשם ובענק.
מול נוף משגע של עמק האלה, בין סוכת גפנים ומטע זיתים, בין גינת ירק ולול תרנגולות ועצי חרוב ולימון, עומד הטאבון שהם בנו לבד, וממנו יוצאות פוקאצ'ות נפלאות, בשילוב טעמים מקומי נהדר.
אם אתם אוהבים נוף ישראלי פתוח ואוכל מקומי ושמח, זה המקום.

תמצאו כאן פוקאצ'ה קארדי עם לוף מקומי שנקטף ובושל על מדורה במשך שעות, בליווי גבינה צ'רקסית מעושנת של חוות צוק השכנה, פוקאצ'ה עם לבנה וחציל שרוף עם אזוב קלוי, פוקאצ'ה הודית עם תבשיל אלו-גובי בליווי יוגורט, כוסברה ונענע, הפוקאצ'ה הרעננה הנהדרת עם סלט עלי הגפן, פוקאצ'ה מתוקה עם תבשיל פירות יבשים מרוקאי עם טחינה גולמית ואגוזים, ועוד טעמים מגרים ושורשיים. יש גם בירה וסיידר מקומיים, ולימונדה קרה, והרבה נוף והרבה פשטות.

הפשטות הזאת היא בעיני כמו זיכוך שלוקח שנים להגיע אליו. להיות אדם פשוט, להיות קרוב לאדמה ולעבוד בתנובת ידייך. לא לשחק את המשחק המתיש והמטומטם של מרדף אחרי האוטו החדש והבגדים והבית במשכנתה והמאמץ הדבילי שכולם עושים להרשים אחד את השני ואת עצמם בפייסבוק. אנשים ממש חיים במאמץ עילאי להראות מה הם קנו והשיגו והם מצלמים את עצמם כל יום ומעלים לפייסבוק כדי לספור לייקים. זוגות מברכים אחד את השני ליום הנישואין בפייסבוק במקום להגיד את זה זה לזו בפרטיות.

ומנגד יש אנשים כאלו, כמו עדי ומשה, שחיים את החיים קרוב לאדמה ובונים את החלומות שלהם אבן אחר אבן והם בעיני ללא ספק אלו שניצחו את המשחק. וכשאני בתוך זה, בתוך הטעמים והנוף, מתבוננת בהם לשים את הבצק ומתבלים ושולפים פוקאצ'ות לוהטות מהטבון שלהם, ואנשים אוכלים את מעשה ידיהם ונהנים מול הנוף שהם חלמו אותו כל כך הרבה זמן, אני מתמלאה שקט טוב, של השראה ושל גילוי.
וגם שמחה גדולה שאנשים כאלו הם חלק מחיי.


עלי הגפן לא יצאו לי מהראש בחמצמצות הנהדרת שלהם, והייתי חייבת לעשות גרסה ביתית של סלט רענן וחמצמץ, שאין מתאים ממנו לימים החמים האלו. עלי הגפן צומחים עכשיו בחצרות הבתים ובצידי הדרכים ובשדות. קטפו את הקטנים והרכים שבהם ושמרו במקרר עד להכנת הסלט.

סלט עלי גפן חמצמץ
חופן גדול של עלי גפן רכים וטריים, שטופים ומיובשים על מגבת מטבח נקייה
חצי תפוח ירוק, פרוס לפרוסות דקות
5 עלי חסה ערבית מלב החסה, שטופים ומיובשים
חופן עלי תרד או רוקט
מיץ מחצי לימון
מלח גס לתיבול
שמן זית

קורעים את עלי הגפן, החסה והתרד, מפזרים את פרוסות התפוח. סוחטים מעל הכל חצי לימון, זורים מלח גס ושמן זית ומערבבים בידיים בעדינות. אוכלים מיד, עם יוגורט חמצמץ ופוקאצ'ה חמה.

יוגורט סמיך
יוצקים גביע יוגורט על מסננת מצופה בבד גאזה, מניחים בקערה במקרר כדי שכל הנוזלים יתנקזו, כחצי שעה לפחות. כך מקבלים יוגורט סמיך ונהדר.

פוקאצ'ה בעלי אורגנו ושמן זית
1/2 1 כוסות קמח כוסמין מלא
1 כוס מים
1 כף שטוחה שמרים יבשים
רבע כפית מלח הימליה
רבע כוס שמן זית
עלים מענף עלי אורגנו או זעתר

שמים בקערה קמח, יוצרים גומה ומוסיפים אליה את השמרים. יוצקים מים ושמן ומערבבים. מוסיפים מלח ועלי אורגנו ולשים לבצק קצת דביק. מניחים לבצק לנוח חצי שעה בקערה משומנת.
על גבי נייר אפיה משומן משטחים את הבצק לעובי 1 ס"מ. מורחים עוד שמן זית מעל. יוצרים גומות עם האצבע, מכסים במגבת ומתפיחים עוד כחצי שעה – שעה.

בינתיים מחממים תבנית בתנור על חום גבוה – 250 מעלות. כשהתנור חם והפוקאצ'ה תפוחה, מנמיכים ל-220 מעלות, מעבירים את הפוקאצ'ה עם נייר האפייה לתבנית החמה, ואופים כעשרים דקות, עד להשחמה קלה ותחתית שזופה ונוקשה. מזלפים עוד שמן זית ומלח גס מעל, מגישים חם.


אל תפספסו את פסטיבל האוכל של מטה יהודה, ובמיוחד לא את הפוקאצ'ות של עדי ומשה במושב אביעזר.
שבת ה-12.5 ושבת ה-19.5, מ-10:00 עד 17:00
עדי יוגב טאבון מקומי – מושב אביעזר
052-5993340 / 052-5446584

2 Comments

  1. רוני וייס says

    חלומות מתגשמים …וגם לך הוא ייתגשם ..בדיוק בזמן
    ובינתיים את יוצרת יום יום את ההווה שיוצר את העתיד

  2. עדי גרוס says

    הילה יקירה
    מאוד התחברתי לפוסט שלך. החזרת אותי למאפים הנפלאים של חברותיי הבדואיות מהגליל
    תודה יקירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *