כל המתכונים, מחוץ לבית
comments 3

The Beautiful Israel Project

לפני חמש שנים התקשרה אלי מפיקה שעבדה איתי די הרבה כדי לבקש טובה. היא נתקעה בלי צלם והיתה צריכה מישהו שילווה ויצלם קבוצת משקיעים מחו"ל שבאו לחתום עם איזו חברה ישראלית. התפתלתי. מה לי ולזה. שום קשר לסטיילינג או צילום מהנישה שלי. אבל עבדנו הרבה ביחד והיא בקשה טובה אז הסכמתי, וקצת התבאסתי.
כבר למחרת התייצבתי בחמש בבוקר ליום הראשון. פגשתי בחבורת מעונבים חביבה, שכל אחד מהם היה רוב הזמן עמוק בתוך הסלולרי שלו. מה שלא ידעתי היה שהמפיקה הזאת תכננה להם מסע תענוגות בארץ הקודש שיפיל אותי מהרגליים וישנה לי את החיים.
בשש בבוקר, מול זריחה יפהפיה על המדבר, מצאתי את עצמי בהליקופטר מעל מצדה. שולחן ארוחת בוקר מפנק עם מפה לבנה חיכה לנו, מול נוף עוצר נשימה. שיירת גמלים לקחה אותנו לחפלה בדואית במדבר, משם עלינו לירושלים למסעדה נחשבת במחנה יהודה וקינחנו בעוד שולחן תפנוקים מול השקיעה בהר ציון. זה נמשך ונמשך, ים המלח, ירושלים, גליל. המיטב של המיטב דרך האוכל והנופים.
החבר׳ה המעונבים הצליחו להתנתק מהאייפונים שלהם וראיתי מול עיני איך אוכל טוב ונוף מהמם מקלפים את החליפות והעניבות ומשאירים סומק בלחיים ועיניים נוצצות. אבל עזבו אותם, אני עברתי במסע הזה שינוי שבדיעבד היה בין המשמעותיים בחיי.

אחרי העבודה הקטנה הזו הייתי מאוד לא שקטה. אבא שלי מדריך תיירים למעלה מ-25 שנה, ואני מכירה היטב את ארץ ישראל ועוד יותר את המתנות שנותנים לתיירים – גלויות משמימות מים המלח ומכיפת הזהב, שצולמו לפני שלושים שנה, גמלים מעץ זית, חמסה וכובע אייטיז עם לוגו של חברת הנסיעות.
הייתי חייבת לבדוק איך מדינות אחרות ממתגות את עצמן. גיליתי שמדינות כמו מרוקו, איטליה, יוון, ספרד, תורכיה, כל מי שנחשבת מדינה צבעונית ותוססת, מיתגו את עצמן באופן צבעוני ומגרה. ורק אצלנו, גלויות מהוהות ותדמית מיושנת. השתגעתי מזה.

אתם מכירים את זה שיש דברים שאתם פשוט חייבים לעשות? משהו בבטן לא נותן לכם מנוח ומתוך זה נולד משהו גדול? ככה זה היה. הבנתי שהאוכל שלנו בדגש על הטריות והשפע הוא פוטנציאל לא ממומש בכל מה שקשור לקידום ישראל בעולם.
התחלתי לצלם, המון קלוזאפים. עקבתי אחרי קבוצות תיירים וראיתי שמה שכובש את כולם, ללא הבדלי שפה ודת, זה האוכל. ערימת עגבניות בשוק הכרמל מושכת אליה מידי יום עשרות תיירים שמצלמים אותה כאילו מדובר היה במקום קדוש. ספרד ויוון ושאר מדינות הים התיכון הבינו את זה נהדר – האוכל ממיס את כולם. ישראל היא לא רק ארץ הקודש אלא גם ארץ עם טעמים עזים ושילובים מסעירים. אלא שממשלת ישראל עדיין מתעקשת על משהו ארכאי ומיושן כל כך שזה מביך.

The Beautiful Israel Project הוא הפרויקט שנולד לי מתוך הסיפור הזה. הוא משלב את הצבעוניות העזה והטעמים של ישראל יחד עם מתכונים של אוכל מקומי וטרי ומציג את ישראל מזווית עכשווית ומרעננת. הפרויקט מבוסס על סדרות של צילומי קלוזאפ של החומרים שמהם עשויה ישראל – האוכל, השווקים, הצבעים, התבלינים ועל מתכונים מקומיים: מתכוני מטבח ישראלי עכשווי, אוכל ירושלמי, אוכל של שישי בצהריים.
עם הזמן הפכו סדרות הצילומים והמתכונים גם לערכות שמשלבות מכל טוב הארץ – דבש מפרחי זעתר ומרווה, תבלינים, פיצוחים, וממתקים משוק לוינסקי ומהעיר העתיקה בירושלים, סבון גלילי משמן זית, יינות מיקבי בוטיק קטנים ועוד.

כשפניתי לגופים ממשלתיים, נתקלתי בלא מעט בעלי תפקיד שמשוכנעים שתיירים אוהבים לקבל סיכות דש וכובעי מצחיה, כמזכרת מהביקור פה. אבל עם הזמן, התחלתי לשתף פעולה עם אנשים ״אמיצים״ ממשרד התיירות והחוץ. היום המארזים של הפרויקט מייצגים בגאווה את ישראל בירידים בינלאומיים וכמתנות לתיירים מכל העולם, ואין יותר גאה ממני. זה לא יאמן שפרויקט כזה נולד מאותה עבודה קטנה וזניחה שבכלל לא רציתי לעשות.

השבוע לקחתי חלק במיזם נפלא של Vibe Israel, שמביא לארץ בלוגרים משפיעים מכל העולם, עם תפוצה של מילוני קוראים. ב-Vibe Israel הבינו שהכח המשפיע על הדעה העולמית קיים ברשת, בבלוגים, והם מזמינים אנשים כאלו ועושים להם מסע תענוגות משכר. הפעם הוזמנו חמישה בלוגרים שכותבים על אוכל וקיבלו מסע מפנק דרך מסעדות, שפים (בינהם אייל שני, ישראל אהרוני וגיל חובב), שווקים, סדנאות וטעימות.
גם הפרוייקט שלנו השתתף בחגיגה, והחברים קיבלו מארזי מתכונים, ממתקי קוקוס-וורדים, זעתר ירושלמי, חומוס קלוי, שערות חלבה וחטיף פלאפל.

הלוואי וגם אותם גורמים ממשלתיים שאחראים למיתוג שלנו, ישכילו להקשיב לדופק הפועם של ישראל
ולמתג את ישראל כמו שהיא – תוססת, מלאת טעם, צבעונית, חושנית ונהדרת.
עד שזה יקרה אנחנו נמשיך לעשות את זה בעצמנו.



מתכון מתוך The Beautiful Israel Project:
לחם שטוח עם שום וזיתים מוגש עם ממרח פלפלים שרופים במרינדה

ללחם
2+1/2 כוסות קמח כפרי או כוסמין

1 כף דבש
1/2 כפית מלח
1 כף שמרים יבשים
1 כוס מים
1/2 כוס שמן זית
1/2 כוס זיתים סורים מגולענים
5 שיני שום פרוסות

לממרח הפלפלים
5 פלפלים "שושקה" ארוכים אדומים
3 שיני שום קצוצות
2 כפות שמן זית
1/2 כפית מלח גס
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
1 כף חומץ בלסמי
1 כף רוזמרין טרי קצוץ

מערבבים את כל חומרי הבצק (מלבד הזיתים והשום) לבצק רך וגמיש. עוטפים בניילון נצמד ומניחים לבצק לתפוח כשעה בטמפ' החדר. פותחים את הבצק בידיים על נייר אפייה מקומח למלבן עבה יחסית, כ 3-5 ס"מ גובה.
מברישים בשמן זית בנדיבות. יוצרים גומות ומניחים בהן זיתים ופרוסות שום. מפזרים מלח גס מלמעלה.
מכסים במגבת ומתפיחים עוד כחצי שעה.

מחממים תנור ל-250 מעלות על גריל. צולים את הפלפלים בתבנית על נייר אפייה עד שהקליפה ממש נשרפת ומקבלת גוון שחום-שחור. מוציאים מהתנור ומעבירים בזהירות היישל לשקית ניילון. סוגרים את השקית וממתינים עשר דקות. משנים את חום התנור ל-230 מעלות אפייה, ומכניסים את הלחם. אופים כחצי שעה עד שהוא זהוב ותחתיתו שחומה ונוקשה. מוציאים ומניחים להתקרר.

פותחים את שקית הניילון ומקלפים את קליפות הפלפלים השרופים. במעבד מזון או עם בלנדר ידני טוחנים את הפלפלים יחד עם כל חומרי הממרח. מגישים עם הלחם ועם קערית שמן זית מתובלת בחומץ בלסמי ובמלח גס.


3 Comments

  1. כל הכבוד! שינויים גדולים, מתחילים במעשים קטנים.
    את עושה עבודה נהדרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *