פעם הקיץ היה פרוש כמו שילדים ישנים. על הגב, פשוטי איברים, בשלווה גדולה. פעם חום הקיץ היה נעים ומלא טעמים ברורים של שמש. ארטיק לימון, אבטיח עם גרעינים. משמשים כתומים. החופש הגדול היה מלא במשחקים בחצר וחול ברגליים וים כחול ושמש נוצצת. הימים הבוהקים נמתחו מקצה אל קצה ללא גבולות ולא היה משעמם ולא היה מזגן ולא קניונים וג'ימבורי ואלפי ערוצים מהבהבים בטלביזיה. החופש הגדול קרה בחוץ, עם כל הילדים והתופסת ומשחקי הגוגואים בחצר. חופש גדול היה ללכת לישון אצל סבתא במיטה ענקית עם סדינים נעימים של כותנה שיבשה בשמש ולקום לצליל הכפית המערבבת את הסוכר בתה והסלט עם הצנונית והגבינה הלבנה על לחם שחור מהצרכניה.

במפעל קטן ברמת השרון יושבת ענת מוקפת שורות שורות של צנצנות ומשמרת את הקיץ.
ריח מתוק של סיר ריבה במטבח של סבתא עומד באוויר ומותיר אותי רגע ללא מילים. זיכרון חד של סבתא עומדת במטבח עם סינר פרחוני והריח המתוק מתערבב עם זיעת ילדות ומכנסיים קצרים וראש שמגיע לשולחן בקושי.

שורות שורות של ריבות. ריבות של קיץ עם משמשים ותאנים, עגבניות שרי ומלון ופסיפלורה. ריבות של סתיו עם חבושים וגיואבות עם הריח המשכר של גשם קרב, ריבות של חורף עם בושם המנדרינות והתפוזים והאשכוליות. והריח המרגש, האדום, של תותים בוהקים שמביא עמו האביב.

מעל שלושים טעמים של קונפיטורות וכל ריבה קורצת בשימור העונה שלה. לצידן משומרים באלכוהול עשרות ליקרים ובינהם ליקר שקדים, ליקר אגסים, ליקר לואיזה וליקר אשכוליות באניס.
את הטעם היא משמרת ללא כל תוספות מלאכותיות, ללא צבעים, רק הקליפה, העלים או השורשים שנותנים את הארומה.

במשך 20 שנה היה לה קייטרינג של אוכל גורמה. באירועים תמיד היתה מכינה גם ריבות, ליקרים וממרחים שונים. את הריבות היא הכינה ממתכונים של סבתא שלה, שהייתה בשלנית נהדרת. היא קיבלה המון מחמאות על הריבות, ובעיקר חזר המשפט: "ממש כמו שאמא / סבתא היתה עושה".
אחרי שהקייטרינג נסגר היא התחילה לייצר ריבות. היא מצאה שיטה סודית שמשאירה את הארומות והצבע של הפרי כמה שיותר קרוב לטבע. בלי חומרים משמרים או תוספים שונים ועם טעם של בית.
ריבות נתפסות לרוב כמתוקות מדי ודביקות מדי, אבל הריבות האלו מאוזנות וכמות הסוכר בהן מינימלית. טעמן הטוב והמבושם מעיד על מישהי שיודעת להביא את תמצית העונה בצנצנת.

כשהשף של לחם ארז טעם את הקונפיטורות שלה באחת המעדניות, הוא פנה אליה וביקש שתייצר עבורם. בהמשך הצטרפו רשתות נוספות כמו 'בוטיק סנטרל', רשת 'ביגה', חנויות 'לגעת באוכל' ועוד מעדניות וחנויות ברחבי הארץ. עכשיו היא כבר מחזירה ליקום השופע מטובו ועובדת עם ארגונים חברתיים. ילדים בסיכון, ילדים עם צרכים מיוחדים, מציירים את תוויות הריבות והליקרים, ומה שנמכר חוזר אליהם. בשנה האחרונה היא גם החלה לייצא לאוסטריה, קנדה וארצות הברית. הכל מהמפעל הקטנצ'יק ברמת השרון, עם הריח הנפלא השמור בפנים, לא נגוע ברעש ובלהט הקיץ שבחוץ.

עמדתי מול המדפים העמוסים ולא ידעתי מה לבחור. עגבניות שרי אדומות או תות פסיפלורה? גויאבות ורודות או אשכוליות? כששאלתי אותה באיזו ריבה היא היתה בוחרת, היא שלפה למעני ריבת משמש.
נסעתי הביתה, תוהה אם השארתי שם טעמים מיוחדים יותר, מסעירים יותר. חשבתי על מלא מנות בראש. אבל כשפתחתי אותה בבית ריח כתום של שמש ושל חופש גדול ושל ילדות מילא את המטבח, וטעם מתוק חמוץ ונפלא, טעם של קיץ, מילא את פי ועצם את עיניי.

---

טארט מישמשים וגבינה / תבנית פאי 22
מהעוגה הזאת קשה שלא להתעלף כי היא קלילה בזכות הגבינה והיוגורט, וריחנית בשל קליפת התפוז.
ציפת הריבה הזוהרת נותנת סיום מתוק חמצמץ וטעם כתום ריחני ונפלא.

לתחתית
1 כוס קמח כוסמין / כפרי
4 כפות שמן קוקוס מומס
1 כף חמאת שקדים 
1/2 כוס חלב
1/2 כפית אבקת אפיה

לציפוי
1 גביע גבינה 250 גר'
1 ביצה
1 גביע יוגורט
1 שקית סוכר וניל
1 כפית גרידת תפוז
2 כפות ריבת מישמש
1 כף מים חמים

מחממים תנור ל-200 מעלות.
מערבבים את חומרי הבצק בבלנדר בפולסים לקבלת בצק פרורי. משמנים תבנית פאי ומעבירים את הבצק אל התבנית. משטחים בידיים. דוקרים במזלג ואופים כ-25 דקות להזהבה קלה.

בינתיים מערבבים את המלית – גבינה, יוגורט, סוכר וניל וגרידת תפוז. שופכים על בצק הטארט החם ואופים עד להזהבת הגבינה, עוד כ-25-35 דקות. מוציאים מהתנור ומצננים לטמפ' החדר.

מערבבים ריבה ומים חמים ויוצקים על הפאי. אוכלים מיד או מגישים עם גלידת וניל.

---

הריבות של ענת