All posts filed under: עונתי

קל

מכירים את אלו שהכל הולך להם קל? למצוא דירה? אין בעיה, מוצאים תוך שלושה ימים. חניה בשוק לוינסקי ביום שישי בצהרים? הופ, הנה אחת ממש גדולה. להחליט על חופשה? חמש דקות ושני קליקים במחשב. המקרר ריק וצריך ללכת לסופר? שהשליח יזיע. החופש הגדול היה ללא ספק מוקדש השנה לתהייה בסוגיה הזאת. יש אנשים שהולך להם […]

מאפי הקינמון של אמירים

אם מזדמנים לכם יומיים פנויים, סעו לאמירים. עכשיו, רגע לפני פסח העמוס לעייפה במטיילים ובנחלים מלאים באשפה, רגע לפני שכל צימר עולה כמו חופשה לשבוע בברצלונה, רגע לפני שהאביב הקצר מתחלף לקיץ במהירות מסנוורת, עכשיו, כשהכל פורח.

ליהנות

אני הולכת בפארק. הבוקר קפוא והכל ירוק. בחלק הזה של הפארק כמעט ואין אנשים אז אין לי בעיה לעשות פרצופים מוזרים עם הפנים שלי. קר אבל הירוק מרגיע. מלא מלא עשבים של אביב, רכים וחדשים. החוביזה צומחת בכל מקום.

מי תהום

״סופות מתוכי ומחוץ מוטטו את קירות הבית ואת מתוכי זרמת מפוזרת וחזרת עייפה ושותקת״ אביתר בנאי בלילות החורף הקפואים החושך נהיה סמיך יותר, השמיכה עוטפת בחום עמוק וחלומות גדולים באים וסוחפים אותי. אנשים שלא ראיתי שנים עולים וצפים בחלומות עמוסים וחיים, כאילו נפגשנו רק אתמול.

עוגן

"כל האור מזמן הלך לו, אל תלכי פתאום גם את." בואי אמא / לאה נאור הילדה הקטנה שלי בת 4. היא יושבת על כסא היומולדת שלה עם חצאית נצנצים וכתר על הראש. מסביב בלונים וילדות קטנות ובמבה ומוסיקה. היא חיוורת ומשתעלת אבל שמחה להיות כבר גדולה. הנרות מנצנצים על העוגה והיא עוצמת עיניים ברצינות ומבקשת […]

עיגולים של התחלה וסוף

בלילה אחד חשוך מאוד הגיע הטלפון שסבתא שלי נפטרה. אני זוכרת שהתקפלתי בחושך. הנה, לא הספקתי להגיע אלייך אפילו שהבטחתי שאבוא. בשיחות האחרונות קולה הלך ונחלש ולי לא היה נעים לספר שהחיים שלי תקועים מכל כיוון וגם שאין לי שום מושג מה לעשות איתם.