All posts filed under: עיקריות

פנה אורז בפסטו בזיליקום וג'ינג'ר

פגישה בשניים באמצע היום, ארוחת צהרים זוגית בלי שצריך להתלבש ולצאת למסעדה מפונפנת. סתם פגישת צהריים בלי שהתאריך יהיה נורא חשוב, לא יום הולדת ולא יום נישואים. סתם יום, זמן של אכילה ביחד בלי לדבר על מה צריך להביא מהסופר ומי לוקח את הילדים מהגן.

אומנות הלא מושלם

בשיחה עם אחי בין לונדון לישראל ובין הרכבת התחתית שם לאיסוף עוד שאריות צעצועים אחרי שהקטנות נרדמו כאן, הוא אמר לי – אולי תבואי לבשל לי, את עושה דברים כל כך מגרים. זה הצחיק אותי, כי כל המנות האחרונות בבלוג הזה, מנות באמת נהדרות, עלו בשן ועין עם החופש הגדול והחום של יולי אוגוסט. פעמים רבות […]

ספגטי בטטה ברוטב בשמל שקדים

אין הרבה דברים שמרגיזים אותי בעולם. נראה לי שזה היתרון בלגדול. למה להתעצבן? עולם כמנהגו נוהג, הכל מלמעלה, מה שצריך קורה. הגישה הזו שומרת עלי רוב הזמן בקו אמצע שפוי. עד שזה נוגע למכשירי חשמל.

פטריות המלך צרובות ברוטב בוטנים, כורכום וצ'ילי

סוף אוגוסט ואוכל טעים הוא לחלוטין בין הנחמות היותר אפקטיביות לחופש גדול, ילדים שצריך לשעשע וחום נוזל. כשיש אוכל טעים יש דממה נעימה ורק קולות לעיסה והמהומים מפרים אותה. שקט הוא כל כך נדיר בחודש הכי קשה בשנה, אז למה לא להתענג קצת.

ספגטי עדשים אדומות ברוטב פלפלים חרוכים עם צנוברים וטימין

חם לוהט, כתום אדום, ואין ברירה אלא להיכנע לחום של הקיץ ולזרום עם הלהט הזה עד שתחזור אלינו שפיותנו. קבלו מנה של ספגטי עדשים אדומות ברוטב פלפלים אדום בוהק, קצת חריף, עם צנוברים קלויים וגבינת פקורינו.

סיפור פשוט

בעקבות הפוסט המשכנע של האוטרקיסט, עלינו על האוטו בשישי בצהרים ונפרדנו מהפקקים של כל הלחוצים. אחרי חצי שעה עזבנו את הכביש הראשי ונכנסנו אל מושב מנומנם שכולם הולכים בו לאט. השקט המאובק של חום שישי בצהרים נשב עלינו והרגיע את הצורך למהר לאנשהו בלי לדעת לאן.

הספריה

"בלילה היו אנשים באים אל המאפייה…הם אכלו את הלחם בהתרכזות עצומה. המנוסים והמכורים שבהם כבר ידעו להביא דבר-מה ללפת בו את פתם – גבינה, מלפפון חמוץ, דג מלוח. גם תרמוס קפה וספר לקריאה הביאו. התנועות הבדוקות והמדודות של אבא, חום התנור, חוקי הברזל של התסיסה והתפיחה – כל אלו הרגיעו את נפשם." עשיו / מאיר […]

היפהפיה הנרדמת

בדרך לים שוכנת שכונה שהשמש תמיד חמה בה. ברחובות הצרים התריסים צבועים בכחול ופרחי יסמין וורדים שופעים מהחלונות. רוח הים והמלח מלטפים את המשקופים ואת העור, משקיטים את המיית העיר הלחוצה תמיד, ושקט איטי ושליו מתגנב אל הלב.