All posts filed under: עיקריות

עיגולים של התחלה וסוף

בלילה אחד חשוך מאוד הגיע הטלפון שסבתא שלי נפטרה. אני זוכרת שהתקפלתי בחושך. הנה, לא הספקתי להגיע אלייך אפילו שהבטחתי שאבוא. בשיחות האחרונות קולה הלך ונחלש ולי לא היה נעים לספר שהחיים שלי תקועים מכל כיוון וגם שאין לי שום מושג מה לעשות איתם.

הרדופים

לא נפרח כבר פעמיים והרוח על המים, יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות.  שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת, זיכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות. (הרדופים / נתן יונתן) עוד רגע שנה חדשה בפתח. בתולית ולבנה. במרכז הארץ הכל סואן, פקקים בכבישים וקניות בהולות ובישולים לחג ומתנות ארוזות צלופן. אבל בקצות הארץ עוד השבילים […]

פנה אורז בפסטו בזיליקום וג'ינג'ר

פגישה בשניים באמצע היום, ארוחת צהרים זוגית בלי שצריך להתלבש ולצאת למסעדה מפונפנת. סתם פגישת צהריים בלי שהתאריך יהיה נורא חשוב, לא יום הולדת ולא יום נישואים. סתם יום, זמן של אכילה ביחד בלי לדבר על מה צריך להביא מהסופר ומי לוקח את הילדים מהגן.

אומנות הלא מושלם

בשיחה עם אחי בין לונדון לישראל ובין הרכבת התחתית שם לאיסוף עוד שאריות צעצועים אחרי שהקטנות נרדמו כאן, הוא אמר לי – אולי תבואי לבשל לי, את עושה דברים כל כך מגרים. זה הצחיק אותי, כי כל המנות האחרונות בבלוג הזה, מנות באמת נהדרות, עלו בשן ועין עם החופש הגדול והחום של יולי אוגוסט. פעמים רבות […]

ספגטי בטטה ברוטב בשמל שקדים

אין הרבה דברים שמרגיזים אותי בעולם. נראה לי שזה היתרון בלגדול. למה להתעצבן? עולם כמנהגו נוהג, הכל מלמעלה, מה שצריך קורה. הגישה הזו שומרת עלי רוב הזמן בקו אמצע שפוי. עד שזה נוגע למכשירי חשמל.

פטריות המלך צרובות ברוטב בוטנים, כורכום וצ'ילי

סוף אוגוסט ואוכל טעים הוא לחלוטין בין הנחמות היותר אפקטיביות לחופש גדול, ילדים שצריך לשעשע וחום נוזל. כשיש אוכל טעים יש דממה נעימה ורק קולות לעיסה והמהומים מפרים אותה. שקט הוא כל כך נדיר בחודש הכי קשה בשנה, אז למה לא להתענג קצת.

ספגטי עדשים אדומות ברוטב פלפלים חרוכים עם צנוברים וטימין

חם לוהט, כתום אדום, ואין ברירה אלא להיכנע לחום של הקיץ ולזרום עם הלהט הזה עד שתחזור אלינו שפיותנו. קבלו מנה של ספגטי עדשים אדומות ברוטב פלפלים אדום בוהק, קצת חריף, עם צנוברים קלויים וגבינת פקורינו.

סיפור פשוט

בעקבות הפוסט המשכנע של האוטרקיסט, עלינו על האוטו בשישי בצהרים ונפרדנו מהפקקים של כל הלחוצים. אחרי חצי שעה עזבנו את הכביש הראשי ונכנסנו אל מושב מנומנם שכולם הולכים בו לאט. השקט המאובק של חום שישי בצהרים נשב עלינו והרגיע את הצורך למהר לאנשהו בלי לדעת לאן.

הספריה

"בלילה היו אנשים באים אל המאפייה…הם אכלו את הלחם בהתרכזות עצומה. המנוסים והמכורים שבהם כבר ידעו להביא דבר-מה ללפת בו את פתם – גבינה, מלפפון חמוץ, דג מלוח. גם תרמוס קפה וספר לקריאה הביאו. התנועות הבדוקות והמדודות של אבא, חום התנור, חוקי הברזל של התסיסה והתפיחה – כל אלו הרגיעו את נפשם." עשיו / מאיר […]