All posts filed under: מחוץ לבית

מאפי הקינמון של אמירים

אם מזדמנים לכם יומיים פנויים, סעו לאמירים. עכשיו, רגע לפני פסח העמוס לעייפה במטיילים ובנחלים מלאים באשפה, רגע לפני שכל צימר עולה כמו חופשה לשבוע בברצלונה, רגע לפני שהאביב הקצר מתחלף לקיץ במהירות מסנוורת, עכשיו, כשהכל פורח. קשה לשכנע אותי לקחת צימר. השילוב של עבודות האומנות של בעלת הצימר, עם וילונות אורגנזה בצבע בורדו וספות עור, […]

במטבח של סבתא

פעם הקיץ היה פרוש כמו שילדים ישנים. על הגב, פשוטי איברים, בשלווה גדולה. פעם חום הקיץ היה נעים ומלא טעמים ברורים של שמש. ארטיק לימון, אבטיח עם גרעינים. משמשים כתומים. החופש הגדול היה מלא במשחקים בחצר וחול ברגליים וים כחול ושמש נוצצת. הימים הבוהקים נמתחו מקצה אל קצה ללא גבולות ולא היה משעמם ולא היה מזגן ולא קניונים וג'ימבורי ואלפי […]

אופטימיות קוסמית

מתי פגשתם לאחרונה מישהו מואר? מישהו שמחייך מהלב שלו והדרך שהאוויר זז סביבו וכל מה שהוא גורמים לכם לחייך בפליאה? אנשים אופטימיים נדירים כל כך בעולם שלנו, כי כולנו חדים ומהירים וציניים, והחיים לימדו אותנו כמה וכמה אכזבות, ולב שבור, ושעבודה היא דבר קשה.

קו המשווה

מתישהו זה מגיע. משבר גיל הארבעים, הצומת הגדול. ריק ומתוח מקצה לקצה. זה יכול לבוא לפני, זה יכול לבוא אחרי. מתישהו בחיים שלנו יגיע הרגע ששום דבר כמעט לא יהיה יציב. וכל מה שסמכת עליו שיחזור יום אחרי יום לא חוזר, ומה שאהבת אתה כבר לא אוהב.

סיפור פשוט

בעקבות הפוסט המשכנע של האוטרקיסט, עלינו על האוטו בשישי בצהרים ונפרדנו מהפקקים של כל הלחוצים. אחרי חצי שעה עזבנו את הכביש הראשי ונכנסנו אל מושב מנומנם שכולם הולכים בו לאט. השקט המאובק של חום שישי בצהרים נשב עלינו והרגיע את הצורך למהר לאנשהו בלי לדעת לאן.

היפהפיה הנרדמת

בדרך לים שוכנת שכונה שהשמש תמיד חמה בה. ברחובות הצרים התריסים צבועים בכחול ופרחי יסמין וורדים שופעים מהחלונות. רוח הים והמלח מלטפים את המשקופים ואת העור, משקיטים את המיית העיר הלחוצה תמיד, ושקט איטי ושליו מתגנב אל הלב.

פיקניק ביכורים

אחי גר בחו"ל. בכל פעם שפרי חדש מגיע לשוק, כשערימת העגבניות יפה במיוחד, כשאחר הצהריים של שקט שבת מגיע או כשיורד הגשם הראשון, אני ישר רוצה להביא לו קצת מזה אל הניכר האפור, המתעתע בתפנוקיו אבל הריק מתוכן. להביא לו שיריח, שיגע, שיזכר. אחרי שלוש עשרה שנים בחו"ל הפסקתי לנסות לשכנע. טוב לו שם ולי טוב […]

עדילי ולחמי הפרא מעמק האלה

בקצה של אילת, ממש לפני הגבול עם מצרים, היה חוף אחד זרוק קצת, עם מוסיקה נהדרת מהבוקר עד הלילה, והמון צדפים קטנים וים כחול מתחלף בטורקיז. שם הכרתי את עדי, שתינו היינו בנות שש-עשרה. הים והשמש והמלח בשיער עטפו אותנו ושום דבר לא כבל, והלב שלי נכרך בשלה ולא עזב מאז. את כל החלומות התמימים וכל כאבי הלב […]

ביקור במשק אורגני ומאפה כרישה ועגבניות שרי

אי שם בעמק חפר צומחת השפיות. בין בנייה שלא נגמרת לשדות ירוקים יש כפר קטן שבו מוצאים שלווה מיד כשנכנסים. אי אפשר להסביר ממש כי משקים יש אינספור, וכפרים ושדות גם כן. אבל בכל זאת, המשק של השף האורגני הוא טיפול יעיל ומידי בבלאנס הפנימי של כל מי שבא לבקר. בכניסה למושב חגלה מחכה חנות […]