All posts filed under: בוקר

Go Greta

לפני חודש שלחתי את הילדה שלי לכתה א'. בחודש הזה היא למדה יחד עם לימודי אותיות וחשבון גם להטוטנות, גידול הידרופוני, מדעים, תכנות לאייפד, תיאטרון ומוסיקה ועוד מלא דברים מגניבים. היא חוזרת הביתה בקפיצות, רואים שממש נפתח לה הראש. אני רוצה בשבילה שתלמד כמה שיותר לרוחב. שהידע שלה לא יסתכם בציונים מיושנים. שהיא תלמד על […]

להשתנות

להשתנות

כשאני חושבת על רגעים של שינוי משמעותי בחיים, אני תמיד חושבת עליו דרך אוכל. אם יכולתי הייתי עושה את כל הפגישות המשמעותיות שלי, אלה שגרמו לשינוי כלשהו בחיים שלי, במטבח. עבודה, קשרים מפעם, אנשים חדשים, חתימה על חוזים, ריבים, סיפורים והתחלות. אני אוהבת להקשיב דרך הידיים ולהאכיל תוך כדי. אני אוהבת לקצוץ ולתבל וללוש ומידי […]

Mind – Set

Mind – Set

טיסה לאילת באמצע החורף. בימי ההולדת האחרונים שלי אני מבקשת רק חופש באילת. נמאס לי מהקור, נמאס לי לסחוב מעילים לכולם, אני צריכה שהשמש תחמם לי את העצמות עד שאני ארגיש את הדבש הצהוב שלה בכל הגוף.

תינוקות של פלפל

לפני שנה עמדתי במטבח וחתכתי פלפלים אדומים. הגשם לא הפסיק לרדת בחוץ, בדיוק קיבלתי מחזור והייתי עצובה נורא. שנה שלמה של טיפולים מאחורי, הבטן שלי מלאה שטפי דם מזריקות, וכלום לא קורה. אני חותכת פלפלים והדמעות נושרות עליהם כבדות ומלוחות. אני עייפה, אני גמורה, אני לא רוצה להפסיק. בהריונות הקודמים זה עבד חלק ועכשיו לא. […]

סטרס אאוט

סטרס אאוט

אתם מכירים את זה שבאמצע רחוב הומה באנשים שממהרים לעבודה ומדברים בנייד וצופרים בעצבים בפקקים, עומד הזוי אחד עם שראוול מהודו. רואים עליו שהוא עוד מרחף, לא לגמרי פה, הוא הולך לאט, השיער שלו ארוך ויש לו מבט בעיניים שאי אפשר לטעות בו. הוא שליו. הוא מואר, הוא מחייך סתם!

החופש הגדול

החופש הגדול

עוד שבוע מסתיים החופש הגדול. הימים, צהובים וחמים, נמתחים מקצה לקצה. החופש הגדול שלנו הוא תמיד זמן ארוך ומענג של ביחד. בגלל זה קצת עצוב לי שהוא נגמר. בלי קייטנות עד ארבע, בלי קניונים עם מיליון ילדים צווחים וריח של צ'יפס, בלי סטרס של לאיזה אטרקציה ניסע היום ואיפה ניתקע בתור עם עוד אלף הורים […]

האזור הכחול

סטמטיס מוראיטיס מהאי איקריה עבר לארה"ב בצעירותו, נישא ונולדו לו שלוש בנות. הם גרו בבית מרווח בפלורידה. בגיל 60 אובחן אצלו סרטן ריאות מתקדם והרופאים נתנו לו פחות משנה לחיות. הוא החליט לחזור עם אשתו ליוון, לאי איקריה שם נולד, כדי שהוצאות הקבורה, שהיו יקרות נורא בפלורידה, לא יפלו עליה. מוראיטיס ואלפיניקי עברו לגור אצל […]

כמו אל מים

נחל דן, שמימיו הם הקרים ביותר גם באמצע הקיץ, עוזב את השצף התכול הסוער שלו בכניסה לקיבוץ דפנה. בתוך הקיבוץ, בין כרי דשא ירוקים ועצים מצלים, הוא זורם שקט ורגוע, ומימיו הקרירים נאספים לברכות עגולות ושקופות, המזמינות כל עובר בשביל לטבול את רגליו, לשטוף את פניו ולהתרענן.

להיות היידי

יש דברים פשוטים כמו לחם וחלב, שצריכים להישאר תמיד כך. פשוטים. נגישים לכל. הקטנה שלי רוצה חלב. כל הזמן. היא פותחת לבד את המקרר ומוציאה בשתי ידיים קטנות קרטון חלב שגודלו חצי ממנה. היא גומעת מהכוס שלה חלב ודורשת עוד.

מאפי הקינמון של אמירים

אם מזדמנים לכם יומיים פנויים, סעו לאמירים. עכשיו, רגע לפני פסח העמוס לעייפה במטיילים ובנחלים מלאים באשפה, רגע לפני שכל צימר עולה כמו חופשה לשבוע בברצלונה, רגע לפני שהאביב הקצר מתחלף לקיץ במהירות מסנוורת, עכשיו, כשהכל פורח.

ליהנות

אני הולכת בפארק. הבוקר קפוא והכל ירוק. בחלק הזה של הפארק כמעט ואין אנשים אז אין לי בעיה לעשות פרצופים מוזרים עם הפנים שלי. קר אבל הירוק מרגיע. מלא מלא עשבים של אביב, רכים וחדשים. החוביזה צומחת בכל מקום.

עיגולים של התחלה וסוף

בלילה אחד חשוך מאוד הגיע הטלפון שסבתא שלי נפטרה. אני זוכרת שהתקפלתי בחושך. הנה, לא הספקתי להגיע אלייך אפילו שהבטחתי שאבוא. בשיחות האחרונות קולה הלך ונחלש ולי לא היה נעים לספר שהחיים שלי תקועים מכל כיוון וגם שאין לי שום מושג מה לעשות איתם.

הרדופים

לא נפרח כבר פעמיים והרוח על המים, יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות.  שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת, זיכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות. (הרדופים / נתן יונתן) עוד רגע שנה חדשה בפתח. בתולית ולבנה. במרכז הארץ הכל סואן, פקקים בכבישים וקניות בהולות ובישולים לחג ומתנות ארוזות צלופן. אבל בקצות הארץ עוד השבילים […]

עוגיות שוקולד צ'יפס נפלאות עם סוכר קוקוס

בכל עבודה יש את הרגע הזה ביום שכל האנרגיה נעלמת וחייבים הפסקה. קפה, משהו מתוק. אם מושכים את הקרייבינג הזה יותר מידי שום פריכית עם קוטג' לא תעזור. אתה נהיה חיה מורעבת. ואז לא משנה מה האג'נדה הקולינרית שלך, כמה אתה בריא צמחוני או שומר גלוטן, אתה חייב את המתוק הזה, הפריך,

עוגיות תמרים נימוחות בבצק טחינה

סוף שבוע מבורך לפנינו!  את אנחת הרווחה הכלל ארצית מרגיש לדעתי כדור הארץ כולו. במבט מהחלל, אד של מאות אלפי הורים שנשמו לרווחה בשמונה וחצי בבוקר עולה מעל מדינת ישראל והופך לענן לבן הלוקח איתו את יולי-אוגוסט, עם החום והקושי והכיף והביחד והעייפות. מתחילה שנה חדשה ואפילו יש רוח קלה באוויר וגם כמה עננים. בהחלט סיבה לחגוג!

Om

באום קרישואר, כפר קטן בהודו, יש מקדש באמצע הנחל וגשר מתוח מקצה לקצה מחבר בין שתי הגדות. מחלונות בתי האבן הפשוטים נשמעים מלמולי תפילות מהבוקר עד הערב, ושרשראות תפילה עם חרוזי עץ קטנטנים תלויים במאות בקצה הגשר. בערב נדלקות מנחות עלים עם פרחים ונרות וקטורת ומאירים את הנחל בעשרות אורות קטנים. כשהחושך יורד על הכפר שקט שליו, ראשוני, עוטף את […]

קו המשווה

מתישהו זה מגיע. משבר גיל הארבעים, הצומת הגדול. ריק ומתוח מקצה לקצה. זה יכול לבוא לפני, זה יכול לבוא אחרי. מתישהו בחיים שלנו יגיע הרגע ששום דבר כמעט לא יהיה יציב. וכל מה שסמכת עליו שיחזור יום אחרי יום לא חוזר, ומה שאהבת אתה כבר לא אוהב.

עוגיות טחינה נימוחות

כמה פעמים מצאתם את עצמכם בארוחות שישי אצל החמות שלא הפסיקה להלל ולהתפאר בכישורי המטבח של עצמה? יש כאלו חמות, שיהיו בריאות, שתמיד גורמות לנו להרגיש עלובים ולמעשה ידנו להחוויר ליד שפע הבישולים היוצאים ממטבחן. ותמיד יש גם עוגיות, נימוחות וביתיות שהיא תגיד עליהן שהיא אפתה אותן תוך כדי הכנת קובה, קוסוקוס, ספונג'ה ותריסים.

שייק נקטרינות וגוג'י ברי

הקיץ התחיל אתמול רשמית, והוא לא מרחם עלינו בכלל. לכבוד הימים הלוהטים והפירות האדומים, קבלו שייק מרענן, כזה שאפשר לחלום איתו על בריכה נוצצת בכחול ומים קרירים וטובים. השייק הזה חמצמץ במידה ומלא בויטמין C, להתחלה שפויה של עוד יום חם.