Author: הילה וייס

קל

מכירים את אלו שהכל הולך להם קל? למצוא דירה? אין בעיה, מוצאים תוך שלושה ימים. חניה בשוק לוינסקי ביום שישי בצהרים? הופ, הנה אחת ממש גדולה. להחליט על חופשה? חמש דקות ושני קליקים במחשב. המקרר ריק וצריך ללכת לסופר? שהשליח יזיע. החופש הגדול היה ללא ספק מוקדש השנה לתהייה בסוגיה הזאת. יש אנשים שהולך להם […]

להיות היידי

יש דברים פשוטים כמו לחם וחלב, שצריכים להישאר תמיד כך. פשוטים. נגישים לכל. הקטנה שלי רוצה חלב. כל הזמן. היא פותחת לבד את המקרר ומוציאה בשתי ידיים קטנות קרטון חלב שגודלו חצי ממנה. היא גומעת מהכוס שלה חלב ודורשת עוד.

עור

העור של הבנות שלי קטיפתי וחלק כמו קליפה של מישמש בתחילת הקיץ. לבן וחלבי, העור שלהן מתרפק סביבי בקפלי ילדות מתוקים ואני נושמת אותו עמוק. כפות רגליים חלקות, יוצאות לאט לאט מגבולות גודל כף היד שלי. הן גדלות כל כך מהר. שום קמט, שום כתם. העור הוא ספר חלק שעדיין לא נכתבו בו קורות חייהן.

מאפי הקינמון של אמירים

אם מזדמנים לכם יומיים פנויים, סעו לאמירים. עכשיו, רגע לפני פסח העמוס לעייפה במטיילים ובנחלים מלאים באשפה, רגע לפני שכל צימר עולה כמו חופשה לשבוע בברצלונה, רגע לפני שהאביב הקצר מתחלף לקיץ במהירות מסנוורת, עכשיו, כשהכל פורח.

ליהנות

אני הולכת בפארק. הבוקר קפוא והכל ירוק. בחלק הזה של הפארק כמעט ואין אנשים אז אין לי בעיה לעשות פרצופים מוזרים עם הפנים שלי. קר אבל הירוק מרגיע. מלא מלא עשבים של אביב, רכים וחדשים. החוביזה צומחת בכל מקום.

מי תהום

״סופות מתוכי ומחוץ מוטטו את קירות הבית ואת מתוכי זרמת מפוזרת וחזרת עייפה ושותקת״ אביתר בנאי בלילות החורף הקפואים החושך נהיה סמיך יותר, השמיכה עוטפת בחום עמוק וחלומות גדולים באים וסוחפים אותי. אנשים שלא ראיתי שנים עולים וצפים בחלומות עמוסים וחיים, כאילו נפגשנו רק אתמול.

עוגן

"כל האור מזמן הלך לו, אל תלכי פתאום גם את." בואי אמא / לאה נאור הילדה הקטנה שלי בת 4. היא יושבת על כסא היומולדת שלה עם חצאית נצנצים וכתר על הראש. מסביב בלונים וילדות קטנות ובמבה ומוסיקה. היא חיוורת ומשתעלת אבל שמחה להיות כבר גדולה. הנרות מנצנצים על העוגה והיא עוצמת עיניים ברצינות ומבקשת […]

עיגולים של התחלה וסוף

בלילה אחד חשוך מאוד הגיע הטלפון שסבתא שלי נפטרה. אני זוכרת שהתקפלתי בחושך. הנה, לא הספקתי להגיע אלייך אפילו שהבטחתי שאבוא. בשיחות האחרונות קולה הלך ונחלש ולי לא היה נעים לספר שהחיים שלי תקועים מכל כיוון וגם שאין לי שום מושג מה לעשות איתם.

הרדופים

לא נפרח כבר פעמיים והרוח על המים, יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות.  שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת, זיכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות. (הרדופים / נתן יונתן) עוד רגע שנה חדשה בפתח. בתולית ולבנה. במרכז הארץ הכל סואן, פקקים בכבישים וקניות בהולות ובישולים לחג ומתנות ארוזות צלופן. אבל בקצות הארץ עוד השבילים […]

קציצות עוף ובורגול ברוטב רימונים

סוף סוף יש עננים בשמיים, ורוח אמיתית, ורימונים על העצים ובשוק. וכשנכנסים הביתה מהרוח, מחפשים ריח של אוכל מנחם וביתי. כזה שימלא אותך בטעמים חמים וטובים, כזה שאפשר לנשוך וללעוס ולהתמלא, ולהיאנח בסיפוק.

לדעת להיפרד

'What if you should decide, that you don't want me there by your side' (Coldplay) השבוע נפרדו בראנג'לינה לשני אנשים נפרדים. זאת כאילו רכילות זולה, אבל כמו שאמרה לי מזכירה אחת בתור לקופת חולים, כל מי שנעצר ליד העיתון מדבר רק על זה. כאילו אין איומים וטרור עולמי ועליית מחירים. ובאמת, איך אפשר להישאר אדישים לכזאת […]

עוגיות שוקולד צ'יפס נפלאות עם סוכר קוקוס

בכל עבודה יש את הרגע הזה ביום שכל האנרגיה נעלמת וחייבים הפסקה. קפה, משהו מתוק. אם מושכים את הקרייבינג הזה יותר מידי שום פריכית עם קוטג' לא תעזור. אתה נהיה חיה מורעבת. ואז לא משנה מה האג'נדה הקולינרית שלך, כמה אתה בריא צמחוני או שומר גלוטן, אתה חייב את המתוק הזה, הפריך,

פנה אורז בפסטו בזיליקום וג'ינג'ר

פגישה בשניים באמצע היום, ארוחת צהרים זוגית בלי שצריך להתלבש ולצאת למסעדה מפונפנת. סתם פגישת צהריים בלי שהתאריך יהיה נורא חשוב, לא יום הולדת ולא יום נישואים. סתם יום, זמן של אכילה ביחד בלי לדבר על מה צריך להביא מהסופר ומי לוקח את הילדים מהגן.

אומנות הלא מושלם

בשיחה עם אחי בין לונדון לישראל ובין הרכבת התחתית שם לאיסוף עוד שאריות צעצועים אחרי שהקטנות נרדמו כאן, הוא אמר לי – אולי תבואי לבשל לי, את עושה דברים כל כך מגרים. זה הצחיק אותי, כי כל המנות האחרונות בבלוג הזה, מנות באמת נהדרות, עלו בשן ועין עם החופש הגדול והחום של יולי אוגוסט. פעמים רבות […]

ספגטי בטטה ברוטב בשמל שקדים

אין הרבה דברים שמרגיזים אותי בעולם. נראה לי שזה היתרון בלגדול. למה להתעצבן? עולם כמנהגו נוהג, הכל מלמעלה, מה שצריך קורה. הגישה הזו שומרת עלי רוב הזמן בקו אמצע שפוי. עד שזה נוגע למכשירי חשמל.

עוגיות תמרים נימוחות בבצק טחינה

סוף שבוע מבורך לפנינו!  את אנחת הרווחה הכלל ארצית מרגיש לדעתי כדור הארץ כולו. במבט מהחלל, אד של מאות אלפי הורים שנשמו לרווחה בשמונה וחצי בבוקר עולה מעל מדינת ישראל והופך לענן לבן הלוקח איתו את יולי-אוגוסט, עם החום והקושי והכיף והביחד והעייפות. מתחילה שנה חדשה ואפילו יש רוח קלה באוויר וגם כמה עננים. בהחלט סיבה לחגוג!